לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


http://hello-kitty1.deviantart.com

Avatarכינוי:  *נוֹעָה

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

אקשן


אומרים לי שאני תמיד מחפשת אקשן. שאני מביאה על עצמי צרות.
קוראים לי "חואניטה", על שם דמויות דרמטיות בערוץ ויוה, בטענה שהחיים שלי נראים כמו טלנובלה.
 
ואני לא מבינה, אני לא באמת מחפשת שום אקשן. אני סולדת מדרמות.
ואני מוקפת בכל זה מכף רגל ועד ראש.
 
ואולי אני בכל זאת מביאה את זה על עצמי. ממגנטת את כל זה.
שכל הזמן יהיה לי מה לעשות, במה להתעסק.
זו כנראה הדרך שלי להמנע מלהכנס לדכאון ולשקוע בצרות שלי ובחשיבה על התאבדות, על כמה שהקיום שלי סתמי ומיותר.
וכל עוד אני עסוקה בכל מיני שטויות ובבעיות של אחרים, אצלי הכל בסדר, כביכול. אני שוכחת מהכל, שוכחת מעצמי, שוכחת מהכאב.
אני מרגישה שיש לי מטרה, שאני מועילה, שאני תורמת משהו טוב לעולם, שיש סיבה לקיומי.
העיקר להקיף את עצמי בסביבה שמחה ומחוייכת. סביבה אופטימית.
באנשים שטוב להם, וזה מרומם אותי. משכיח ממני את הצרות שלי.
 
וכשאין למי לעזור, אני שוקעת בתוך עצמי. טובעת בתוך הנשמה הדכאונית והפסימית שלי.
הולכת לאיבוד במחשבות רעות, בכאב.
 
וזה כואב. 
נכתב על ידי *נוֹעָה , 18/4/2013 19:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


12,704
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*נוֹעָה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *נוֹעָה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)