העפעף השמאלי שלי קופץ

התיאבון שלי לא משהו

יש לי כאבים נודדים בין האיברים בגוף

המחשבות שלי שטחיות

ותנוך האוזן שלי מרוט כמו תרנגולת אחרי שחיטה

כל הנ"ל מלמד אותי שאני בחרדה

וזה הכי בסדר ולגיטימי ומותר

ובכל זאת אני מנסה לשכנע את עצמי

שאין לי ממה

הרופא יגיד מה שיגיד

תרופה כזאת או אחרת

כן כימו לא כימו

בסופו של יום גם ככה החיים האלה זה נס

וכל יום של חיים הוא הכול

ואין באמת ולא יהיה שינוי גדול