מתבגרת בקצב שלי .

מטרות בחיים זה דבר חשוב . 

כנראה שאיך שהוא הוצבה לי מטרה , אמא החליטה שזה הזמן שלי להיות עצמי . וכולם תומכים במטרה הזאת , כולם אבל אני לא בטוחה שגמאני .

להגיד מה אני חושבת , מה אני רוצה , מה אני מרגישה .

להחליט לפי הרצונות והרגשות שלי , לא של כולם .

להפסיק לנסות לרצות את כולם פרט מאת עצמי .

להפסיק לדפוק את עצמי כל פעם מחדש כדי שלמישהו אחר יהיה טוב .

אני לא יכולה להספיק , לפחות לא לגמרי .

זה קשה לי , קשה לי ככה , עדיין כל היום תהיה לי את התחושה שאכזבתי מישהו , שיכלתי לעשות משהו כדי שלא יתבאס .

אולי אני בעצם לא רוצה לשנות את התכונה הזאת בי , אולי ..