http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809heCopyright 2026 Cause Its ME (:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/09/18/74/741809/misc/22457332.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14312919<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">ריקנות שאוכלת ומכאיבה בלב</div> <div id="_mcePaste">שגורמת לדמעות לעלות לגרון</div> <div id="_mcePaste">למה?&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">לא כל כך ברור</div> <div id="_mcePaste">הכל ביחד</div> <div id="_mcePaste">כל דבר קטן שמרגיז ומכניס לדיכאון</div> <div id="_mcePaste">דיכאון עמוק שמכניס לשאלות , לתהיות</div> <div id="_mcePaste">למה אני עושה את זה ? ולמה ככה ? ועם מי ? ואם אפשר לשנות, ואיך, ואם כדאי, ואם אני בכלל יכולה&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">תחושה שממשיכה&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">לא מרפה ולא נותנת מנוחה</div> <div id="_mcePaste">חוסר חשק תמידי שחובק את הרצון להתנתק מכל מה שמוכר , שידוע , שישן..&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">רצון לחדש, ופחד תמידי שתמיד יגיע בכל פעם שאכנס לאותה שגרה.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">בכל פעם שדברים קטנים יקרו בבת אחת או משהו אחד גדול שיגרור תגובה מוגזמת לכל דבר שיקרה..&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">שבוע, שבועיים, חודש , זה מה שקשה - שלא יודעים מתי זה נגמר&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">מועקה חסרת אונים , עוטפת אותי, חודרת לכל מקום , מבית הספר ועד למיטה , גורסת כל חיוך ומשמידה כל צחוק כי אי אפשר כי נמאס ..</div> <div id="_mcePaste">השאלה היא נמאס ממה? למה קשה לי? ולמה מעיק. על השאלה הזו לא הצלחתי לענות אף פעם</div> <div id="_mcePaste">ולמה זה ככה ולמה שום דבר לא עוזר , וזה חוזר שוב ושוב ברוטינה אינסופית שכאלו מתנגדת להיעלם, כמו חיידק טפיל שלא משחרר.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">מה לעשות&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">מה לעשות&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">בבקשה שמישהו רק יעזור לי לצאת מהמבוך הזה</div> <div id="_mcePaste">ההגזמה המיותרת שלי גורמת אפילו למועקה יותר גדולה משהייתה , אירוני קצת&nbsp;</div> ריקנות שאוכלת ומכאיבה בלבשגורמת לדמעות לעלות לגרוןלמה?&nbsp;לא כל כך ברורהכל ביחדכל דבר קטן שמרגיז ומכניס לדיכאוןדיכאון עמוק שמכניס לשאלות , לתהיותלמה אני עושה את זה ? ולמה ככה ? ועם מי ? ואם אפשר לשנות, ואיך, ואם כדאי, ואם אני בכלל יכולה&nbsp;<br />תחושה שממשיכה&nbsp;לא מרפה ולא נותנת מנוחהחוסר חשק תמידי שחובק את הרצון להתנתק מכל מה שמוכר , שידוע , שישן..&nbsp;רצון לחדש, ופחד תמידי שתמיד יגיע בכל פעם שאכנס לאותה שגרה.&nbsp;בכל פעם שדברים קטנים יקרו בבת אחת או משהו אחד גדול שיגרור תגובה מוגזמת לכל דבר שיקרה..&nbsp;שבוע, שבועיים, חודש , זה מה שקשה - שלא יודעים מתי זה נגמר&nbsp;מועקה חסרת אונים , עוטפת אותי, חודרת לכל מקום , מבית הספר ועד למיטה , גורסת כל חיוך ומשמידה כל צחוק כי אי אפשר כי נמאס ..השאלה היא נמאס ממה? למה קשה לי? ולמה מעיק. על השאלה הזו לא הצלחתי לענות אף פעםולמה זה ככה ולמה שום דבר לא עוזר , וזה חוזר שוב ושוב ברוטינה אינסופית שכאלו מתנגדת להיעלם, כמו חיידק טפיל שלא משחרר.&nbsp;מה לעשות&nbsp;מה לעשות&nbsp;בבקשה שמישהו רק יעזור לי לצאת מהמבוך הזהההגזמה המיותרת שלי גורמת אפילו למועקה יותר גדולה משהייתה , אירוני קצת&nbsp;</div>Sat, 18 Apr 2015 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14312919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14312919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14263619<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">חלמתי שאתה מת. הכל היה כל כך מוחשי וכואב.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">קמתי בבכי מטורף ובפאניקה ופתאום גיליתי שהכל בסדר, אבל משום מה הדמעות המשיכו לזלוג.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">לראות את עצמי פתאום בלעדייך, בשניה אחת הפך אותי לחסרת אונים , לקטנה, לשברים קטנים שלא נותנים לי דרך חזרה..&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">בכל שניה בדקתי אם התקשרת, או אם מישהו יגיד לי פתאום אחרת, שחזרת, וחיפשתי וחיפשתי וסירבתי להאמין.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">חשבתי פעם איך זה יהיה אם תמות, אם תעלם לי פתאום, אבל פתאום להרגיש את ההרגשה הנוראית הזאת פשוט גרם לי להשתגע.&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">אני לא יכולה בלעדייך, לא מצליחה&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">וזה רק נתן לי את ההוכחה לזה היום.</div> <div id="_mcePaste">אני עד עכשיו עוד נסערת, לא מבינה מה היה חלום ומה שלא , ומתפללת שזה לעולם לא יקרה שוב. &nbsp;</div> חלמתי שאתה מת. הכל היה כל כך מוחשי וכואב.&nbsp;קמתי בבכי מטורף ובפאניקה ופתאום גיליתי שהכל בסדר, אבל משום מה הדמעות המשיכו לזלוג.&nbsp;לראות את עצמי פתאום בלעדייך, בשניה אחת הפך אותי לחסרת אונים , לקטנה, לשברים קטנים שלא נותנים לי דרך חזרה..&nbsp;בכל שניה בדקתי אם התקשרת, או אם מישהו יגיד לי פתאום אחרת, שחזרת, וחיפשתי וחיפשתי וסירבתי להאמין.&nbsp;חשבתי פעם איך זה יהיה אם תמות, אם תעלם לי פתאום, אבל פתאום להרגיש את ההרגשה הנוראית הזאת פשוט גרם לי להשתגע.&nbsp;אני לא יכולה בלעדייך, לא מצליחה&nbsp;וזה רק נתן לי את ההוכחה לזה היום.אני עד עכשיו עוד נסערת, לא מבינה מה היה חלום ומה שלא , ומתפללת שזה לעולם לא יקרה שוב. &nbsp;<br /><br /></div>Wed, 07 Jan 2015 06:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14263619http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14263619http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14163135<div align="right" dir="rtl"><p>מועקה עולה לי בגרון&nbsp;</p> <p>לא של בכי</p> <p>סתם של מועקה</p> <p>אפשרי שיעיק עלי המחשבה שאני מעיקה?&nbsp;</p> <p>אני כותבת ולא יודעת מה לכתוב</p> <p>הרבה מחשבות מתרוצצות לי בראש, כדאי, לא כדאי, מה כדאי ?&nbsp;</p> <p>להפסיק את זה ? או שזה סתם עוד יום שמשעמם אז אני מתחילה עם השטויות שלי</p> <p>אולי כדאי להיפרד, אולי יעזור ויהיה יותר טוב עם מרחב לנשימה, אולי האובססיביות התמידית הזו נמאסה עלי</p> <p>אבל היא תפסיק ? אי פעם, ואם אני אזום, אז מה יקרה ? לא תהיה לי זכות לבקש לחזור ?</p> <p>או שכן.. ואולי לו לא תהיה את הזכות.. ומה יקרה , ועם מי אני אדבר ועל מי אחשוב</p> <p>ומה אעשה</p> <p>חופש&nbsp;</p> <p>וכיף</p> <p>אבל במקום הכל מרגיש כלוא, חנוק, עצור</p> <p>כי אי אפשר סתם לנסוע, כל יום מחכים לאזעקה , או לצלצול הקטן ממאקו שיגיד שמשהו קרה.. שגרה של יום החופש הלא חופש הזה</p> <p>ואין לי זכות להתלונן, כי מה זה אזעקה ביום</p> <p>אבל כולם כולם כולם מפחדים, עצורים</p> <p>והכל מתערבב עם המועקה</p></div>Sat, 19 Jul 2014 15:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14163135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14163135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14099261<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">צפירה&nbsp;</div> בכל שנה מחדש אנו נוכחים בטקס יום השואה.&nbsp;בכל שנה מחדש כולם לבושים לבן ויש אווירה שונה, כאלו משהו באוויר השתנה ..פתאום בכריזה אומרים כי אמורה להתחיל צפירה בתוך מספר דקות.כולם ממשיכים לפטפט קצת ומחכים להזנקה,פתאום נשמעת אזעקה חזקה ומחרישת אוזניים.. לא ברור איזה קול היא משמיעה, אם זהו השופר , או צליל שהפיקו מכלי נגינה שונה, אבל זה קול שטבוע בכל אדם יהודי. הצמרמורת מתפשטת בכל הגוף, ואומרת זה הרגע להרכין את הראש ולזכור. לחשוב על הכל או יותר נכון לשכוח. לנקות את הראש ולהקשיב לה, לצפירה.אני הכי אוהבת בה את התמימות של הציפורים, בכל שנה , תוך כדי שכולם מכונסים בעצמם, אני שומעת את הציפורים מצייצות להן ומדברות בינהן. התום שלהן, החיים שהן מסמלות , הן מה שמחזיק אותנו כאן בארץ. הן מסמלות את המעבר הלאה, את ההתחזקות של העם. הן מסמלות את החופש , והן תמיד מעלות לי חיוך קטן בתוך כל הדממה.עם השניות אני ממשיכה לחכות שתסתיים, ובאמת אט אט היא נחלשת, מסמלת שהגיעה העת לזכור, אז אולי היום הבנתי , שהעת לזכור כבר טבועה בנו , בילדים , ביהודים , אך העת לחשוב הלאה ולממש את החופש , רק הגיעה..</div>Mon, 28 Apr 2014 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14099261http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14099261http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14060106<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">חלמתי שהתחתנו</div><BR><div id="_mcePaste">זה היה בשבט והייתי עם איפור של פרפר משום מה על הפרצוף. היינו אמורים כל אחד להתחתן במקום אחר מה שקצת מוזר, אבל אחרי כמה דקות הגעת עם ההורים ואמרת שנתחתן שם יחד. היית לבוש עם חולצה אדומה וגקט כחול, מה שממש ממש מוזר אבל לא היה לי אכפת.</div><BR><div id="_mcePaste">הורדתי מהר את האיפור מהפנים והלכתי להתלבש, כולם התגנדרו ורק לי לא היה אכפת איך אני נראית, לבשתי את השמלה שהייתה בסופו של דבר יפיפייה וכשיצאתי החוצה גיליתי שאני בכלל בגן ענקי מלא דשא ושכולם מסתכלים , שהיה מנוגן שיר המזרחית אבל אז פתאום שמו את השיר שלנו.</div><BR><div id="_mcePaste">זה הרגיש ככ אמיתי ונכון, שני ילדים בתיכון מתחתנים, רציתי להישאר שם, לא לקום אף פעם , זה ככ היה הזוי ומוזר אבל זה הרגיש הכי טוב בעולם.</div><br></div>Sun, 09 Mar 2014 07:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14060106http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14060106http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14055100<div align="right" dir="rtl"><p>מרגיש שמישהו אחר מכתיב לי מה לעשות , איך להתנהג , מישהו מכתיב לי מה לעשות בכל שניה , ואומר לי שאין לי זמן ולא אספיק בחיים.</p> <p>כל היום ללמוד וללמוד וללמוד שכל דבר אחר נראה דימיוני לחלוטין ומשוגע של איך בדיוק אני אספיק ? אין לי זמן&nbsp;</p> <p>למה אני לומדת במקום לנשק אותו כל היום, למה אני כל כך מפחדת שלא אצליח , אז מה אם לא אצליח, הזמן הזה הוא השנים האחרונות שיש לי להיות ילדה, להנות, להתפרע, לעשות כל מה שאסור, למרוד למה אני כמו רובוט לומדת ולומדת ובוהה , למה אני לא מפנה זמן למה שחשוב לי, למה שעושה לי טוב, שלא גורם לי לבכות.&nbsp;</p> <p>למה בסוף כל יום אני צריכה ללכת לישון מותשת וחושבת על העומס שכל השבוע כבר מחכה לי איתו, עומד בהיכון כדי שחס וחלילה לא תהיה לי שניה. ואז עוד שיהיה חופש כמו מפגרת אני ישר קופצת- צופים צופים צופים.</p> <p>אני ככ רוצה להיות איתו עכשיו, פשוט לחבק אותו, ולדבר ולאכול.. רוצה לחזור להיפגש עם חברות , לשים לק , לסדר את ההרי בגדים בחדר, אבל לא&nbsp;</p> <p>כל אלו זה בזבוז זמן כשיש סביבך כל כך הרבה לחץ ומבחנים ותיכון&nbsp;</p> <p>ודיי , נמאס</p> <p>הלוואי שיעצרו , לשניה אחת</p> <p>שיתנו לי לנשום&nbsp;</p> <p>ולהנות לפחות ממנה</p></div>Sun, 02 Mar 2014 22:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14055100http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14055100http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14022399<div align="right" dir="rtl"><p>ייחודיות , זה משהו שתמיד רוצים , לפחות אצלי..</p> <p>יש בזה משהו שנותן לך עוצמה, נותן לך כוח , פתאום אתה יותר טוב מהשאר , יותר חזק , יותר יכול</p> <p>תמיד רציתי את ההרגשה של להיות מיוחדת , של להיות טובה&nbsp;</p> <p>לא היה ממש משנה לי במה, אם זה ציור או שירה או לנגן בכל כלי שהו או אפילו להתלבש ולהתנהג כמו מלכה&nbsp;</p> <p>אבל לא ממש עבד לי כנראה, אין משהו שאני ממש טובה בו, שאני יכולה להגיד שזה שלי</p> <p>כי לרוץ ולהיות ספורטאית אני בקושי מצליחה לזוז, ושאני אנסה לשיר הזכוכית תתפוצץ, או שאתחיל לצייר עין אחת תהיה גדולה הרבה יותר מהשניה</p> <p>אז מה נשאר, להיות טובה בלימודים, וגם זה לא הולך, כי בכיתה שכולם בערך מוציאים בכל דבר 102 קשה להיות הכי טוב, מיוחד.</p> <p>אז אולי באמת אף פעם לא תהיה לי את התחושה של להיות מיוחדת, של להנות ממה שאני עושה, הרצון לתשוקה של לעשות משהו ובאמת להיות טובה בו משתלט עליי, אולי כי הבנתי סוף סוף שכשיש זמן יותר משעמם, ופתאום הזמן נמרח ונמרח כאלו אין זמן לכלום, כי שפתאום אני יכולה לחכות עוד שעה כדי לעשות משהו ולא חייבת להספיק הכל אני פתאום מבינה שרע לי, שכואב לי , שנמאס לי מהשגרה המעיקה הזאת, נמאס לי ללמוד כל היום ולהדריך במעגל כזה שכל יום חוזר על עצמו ולא משתנה.</p> <p>נמאס לי שאני מרגישה מיוחדת רק שאני איתו, ושאני לבד אני מבינה שהרגשתי ככה רק כי האהבה עושה לי טוב, אבל יחוד אין לי, שום דבר.</p> <p>ואמצעי למצוא אותו ולהנות קצת, לעשות משהו בשביל עצמי פעם בשבוע זה מאוד בעייתי&nbsp;</p> <p>אז להמשיך את השגרה לעכשיו ולהנות שוב מהגוש בגרון ששוב מחזיר אותי לפעם ..</p> <p>להיות מתוסכלת שכל דבר שיקרה פשוט ישאיר אותי בדיוק באותה מחשבה</p></div>Mon, 20 Jan 2014 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14022399http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14022399http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14002377<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">אני מתגעגעת לט .. שהכל היה קל כך פשוט, שמרוב הזמן היה נראה שכמעט ואין, שהריבים היו נשכחים ועוברים ושכל יום היינו יחד.</div> <div id="_mcePaste">שלא הייתי צריכה כל שבוע מחדש לחשב אם יהיה לי זמן לראות אותך, להיות איתך, להרגיש אותך לכמה דקות..&nbsp;</div> <div id="_mcePaste">שלא היית חושב פעמיים אם לבוא או לא גם אם זה היה ״רק לחצי שעה״</div> <div id="_mcePaste">שלא היית אומר שתבוא ואז נבין שזה אולי מיותר..</div> <div id="_mcePaste">שהיית כותב לי כל לילה ברכה ארוכה בוואטספ, או מתקשר ושר לי מחרוזות רק כי טיפה עצוב.</div> <div id="_mcePaste">שהיית עולה רק לשתות ונשאר לעוד שלוש שעות..</div> <div id="_mcePaste">שלא היתי מרגישה חרא בכל פעם שלא הסתדר, שלא היתי מתבאסת והיית כועס, שפעם לא הרגשת שהכל באשמתך, שגם אני הייתי טועה ועושה והיית שם כדי לראות, שהייתי עושה שטויות לגרום לך לקנא, רק שעכשיו זה טיפה יותר קשה שאתה לא כאן מסתכל..</div> <div id="_mcePaste">אני מתגעגעת לתקופות שהיינו רבים מרוב שהיינו יחד , ושכל דבר אחר היה לא חשוב, שהיינו מבלים יחד את כל היום מחובקים במיטה ומדברים על העתיד שלנו, שהייתי מפחדת משנה הבאה ומהצבא ושהיית מרגיע אותי ואומר ששום דבר לא יקרה ושאתה מבטיח , אבל כנראה שבסוף זה לא קרה, למרות הכל התפקשש לנו, ההבטחה עברה..</div> <div id="_mcePaste">אחרי זה הבטחנו שנראה אחד את השני כל יום- גם אם רק לשניה , גם זה לאט לאט נעלם לו, כי אין היום זמן, אז אולי מחר ..</div> אני מתגעגעת לט .. שהכל היה קל כך פשוט, שמרוב הזמן היה נראה שכמעט ואין, שהריבים היו נשכחים ועוברים ושכל יום היינו יחד.שלא הייתי צריכה כל שבוע מחדש לחשב אם יהיה לי זמן לראות אותך, להיות איתך, להרגיש אותך לכמה דקות..&nbsp;שלא היית חושב פעמיים אם לבוא או לא גם אם זה היה ״רק לחצי שעה״שלא היית אומר שתבוא ואז נבין שזה אולי מיותר..שהיית כותב לי כל לילה ברכה ארוכה בוואטספ, או מתקשר ושר לי מחרוזות רק כי טיפה עצוב.שהיית עולה רק לשתות ונשאר לעוד שלוש שעות..שלא היתי מרגישה חרא בכל פעם שלא הסתדר, שלא היתי מתבאסת והיית כועס, שפעם לא הרגשת שהכל באשמתך, שגם אני הייתי טועה ועושה והיית שם כדי לראות, שהייתי עושה שטויות לגרום לך לקנא, רק שעכשיו זה טיפה יותר קשה שאתה לא כאן מסתכל..אני מתגעגעת לתקופות שהיינו רבים מרוב שהיינו יחד , ושכל דבר אחר היה לא חשוב, שהיינו מבלים יחד את כל היום מחובקים במיטה ומדברים על העתיד שלנו, שהייתי מפחדת משנה הבאה ומהצבא ושהיית מרגיע אותי ואומר ששום דבר לא יקרה ושאתה מבטיח , אבל כנראה שבסוף זה לא קרה, למרות הכל התפקשש לנו, ההבטחה עברה..אחרי זה הבטחנו שנראה אחד את השני כל יום- גם אם רק לשניה , גם זה לאט לאט נעלם לו, כי אין היום זמן, אז אולי מחר .. <p>אני מתגעגעת לט .. שהכל היה קל כך פשוט, שמרוב הזמן היה נראה שכמעט ואין, שהריבים היו נשכחים ועוברים ושכל יום היינו יחד.</p> <p>שלא הייתי צריכה כל שבוע מחדש לחשב אם יהיה לי זמן לראות אותך, להיות איתך, להרגיש אותך לכמה דקות.. </p> <p>שלא היית חושב פעמיים אם לבוא או לא גם אם זה היה ״רק לחצי שעה״</p> <p>שלא היית אומר שתבוא ואז נבין שזה אולי מיותר..</p> <p>שהיית כותב לי כל לילה ברכה ארוכה בוואטספ, או מתקשר ושר לי מחרוזות רק כי טיפה עצוב.</p> <p>שהיית עולה רק לשתות ונשאר לעוד שלוש שעות..</p> <p>שלא היתי מרגישה חרא בכל פעם שלא הסתדר, שלא היתי מתבאסת והיית כועס, שפעם לא הרגשת שהכל באשמתך, שגם אני הייתי טועה ועושה והיית שם כדי לראות, שהייתי עושה שטויות לגרום לך לקנא, רק שעכשיו זה טיפה יותר קשה שאתה לא כאן מסתכל..</p> <p>אני מתגעגעת לתקופות שהיינו רבים מרוב שהיינו יחד , ושכל דבר אחר היה לא חשוב, שהיינו מבלים יחד את כל היום מחובקים במיטה ומדברים על העתיד שלנו, שהייתי מפחדת משנה הבאה ומהצבא ושהיית מרגיע אותי ואומר ששום דבר לא יקרה ושאתה מבטיח , אבל כנראה שבסוף זה לא קרה, למרות הכל התפקשש לנו, ההבטחה עברה..</p> <p>אחרי זה הבטחנו שנראה אחד את השני כל יום- גם אם רק לשניה , גם זה לאט לאט נעלם לו, כי אין היום זמן, אז אולי מחר ..</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Sat, 28 Dec 2013 00:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=14002377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=14002377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=13889702<div align="right" dir="rtl"><div>לא מסוגלת להתחיל בלעדייך .. אין לי שום חשק לשנה הזאת , אין לי שום חשק להתחיל משהו חדש ולהתחבר לילדים חדשים שאף פעם לא יגיעו לרמה שלך ..&nbsp;</div> <div>אני לא רוצה לחשוב על זה שאתה לא תהיה שם , שזה כל כך קרוב ללא לראות אותך כל יום ולא להיות איתך כל היום .</div> <div>שלא תוכל לדבר לפעמים וגם אני לא , כי יש שיעור חשוב או יותר מידיי שיעורים שלפעמים אני בכלל לא אוכל לעזור בהם.</div> <div>שאני אסמס לך ושלא תענה כי בדיוק נגמרה לך הסוללה ולא נדבר יום שלם.</div> <div>שתגיד לי שאתה עם חברים ואני כל כך ארצה שתהיה שם איתי.</div> <div>שתסתובב עם ילדים שאני בכלל לא מכירה או שתעלה תמונות לפייסבוק עם בנות אחרות שרק יגרמו לי לקנא.</div> <div>שאתה תתקשר בהפסקה ותשמע שיש מישהו לידיי ולא תרצה להפריע לי ותקנא שאני איתו.</div> <div>שלא יהיה זמן אלינו ..</div> <div>אני פשוט לא רוצה להתחיל , לא בלעדייך , בבקשה&nbsp;</div> <div>אני לא יודעת איך להתמודד עם זה , איך לאכול את זה , ובכל פעם שאני רק חושבת על זה או רק מזכירים לי את זה עולות לי דמעות ,&nbsp;</div> <div>כי אני יודעת שאני לא אצליח להתמודד , ושתקבל כל היום אסמסים על כמה שאני צריכה אותך ועל כמה שאני מתגעגעת ועל כמה שאני מתחרטת.</div> <div>ואולי לא תוכל לדבר , ואולי כן , אבל זה פשוט יהיה שונה , ומוזר , ורחוק ממך&nbsp;</div> <div>זאת אומרת שיהיה לי רע , שזה יהיה בנפרד ממך , שזה לא יהיה כמו תמיד&nbsp;</div> <span>זה יותר מידיי בשבילי גם ההדרכה וגם הבית ספר , הכל יחד . ועוד עם שלוש בנות שאתה תפגוש הרבה יותר מאשר אותי כי אין ברירה , מבאס ומוציא חשק מהכל, לא רוצה שיעברו היומיים האלה , שיעצור הזמן כבר , שיחזור אחורה קצת , לתחילת החופש</span></div>Sun, 25 Aug 2013 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=13889702http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=13889702http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=13845397<div align="right" dir="rtl"><p>אני לא חושבת שאני מעכלת את זה שאני לא אהיה איתו בתיכון , בהתחלה שידעתי את זה בכיתי כל כך , הרגשתי שזה סוף העולם. אבל אחר כך שנרגעתי קצת אני פשוט מאז לא נראה לי באמת מבינה וחושבת על זה ולא קולטת שזה יקרה. שאני לא אראה את החיוך שלו כל בוקר ואקבל את החיבוק הזה שיהיה לי חסר כל כך . שלא יהיה לי במי לבהות בשיעורים ולעשות לו פרצופים או סתם להגיד לו שאני אוהבת אותו. שבהפסקות במקום להיות עם חברות אני אברח איתו להתבודד בחצר , או שנקנה יחד בקיוסק או שנריב או שנלך יחד ללוקר , אין את זה יותר.</p><BR><p>כולם אומרים שזה לטובה , אני מנסה להאמין ולנסות להבין מה יהיה יותר טוב אחרי שנתיים כל כך מושלמות שהינו באותה הכיתה והכל היה מושלם.</p><BR><p>למרות שלא נהיה כל כך רחוקים ושאלה רק כמה שעות ביום זה מפחיד.</p><BR><p>מפחיד שיכיר עוד בנות , שיכיר מישהי דומה לי , שיתחבר אליה ויהפוך לחבר טוב שלה , שהיא תיקח אותה בהפסקות לשיחות ותחבק אותו כשקשה לה . הוא שלי , אני לא מוכנה לחלוק אותו עם אף אחת</p><BR><p>אני רוצה אותו איתי לידי , אני רוצה שהוא יגרום לי לקנא רק שאני רואה ולא מאחוריי הגב שלי , ושאני אוכל להיכנס בכל מי שתמרח עליו ושכולן ידעו שהוא אוהב אותי. אני רוצה שנתעצבן ולא נדבר במשך שיעור שלם ורק נחליף מבטים , אני רוצה ללמוד איתך למבחנים , להכין איתך עבודות , להיות חלק מכל יום שלך . אבל זה יהיה יותר קשה עכשיו , ברור שנמשיך להיות יחד ושזה רק שלוש שנים , אבל עדיין זה שלוש שנים , שעות אחרות , בגרויות , מבחנים אחרים , פולין , נשף סיום זה הכל בלעדייך . הלוואי הלוואי הלוואי שזה יעשה טיפה טוב , שאני לא אחזור בי מההחלטה להישאר שם בלעדייך ,</p><BR><p>שהכל יהיה בסדר ושתשמור את עצמך לי ושנתרגל מהר.</p><BR><p>אני מקווה שאף אחת לא הולכת לקחת אותך לה , שתצליח להרחיק אותן ממך , לשמור אותך לי לתמיד . </p><BR><p>אני מתגעגעת אליך כבר , למרות הכל ולמרות שאני יודעת שאני אראה אותך מלא</p><BR><p>זה מתסכל ומכאיב לי כבר בגרון , לא יודעת למה זה כל כך קשה לי שזה עושה לי לבכות</p><BR><p>זה רק בתי ספר אחרים , דקה אחד מהשני , אבל משום מה מרגיש לי שאני אהיה כל כך מנותקת ממך שזה הורג אותי</p><BR><p>אני סומכת עלייך בעיניים עצומות , אבל אני לא סומכת עליהם או על עצמי - לא לכעוס , לא לקנא , לתת לך את המרחב שלך להכיר אנשים חדשים ולהשתלב </p><BR><p>אני אהיה גאה בך ומאחורייך בכל דבר שתעשה , בכל צעד אני אהיה שם לידך , מחזיקה לך את היד </p><BR><p>אני אתגעגע כל כך שתקבל כל כך הרבה הודעות תמיד, ואני ארצה בכל יום לפחות חיבוק ונשיקה , תבטיח לי שתישאר שלי לנצח</p><BR><p>אני מבטיחה שאני אשאר שלך&nbsp;</p></div>Fri, 12 Jul 2013 01:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cause Its ME (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741809&blogcode=13845397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741809&blog=13845397