משימת חיי

אפילו לא הלכתי לבדיקת הבטא. המחזור הגיע במועדו וללא שום קשר לשום תמיכה הורמונלית שקיבלתי ובטח שלא לסיכוי הקטן שאולי אני בהריון.

אז אני לא. לא הלכתי לבדיקה. אין לי כבר כח לטלפונים של האחיות המודיעות בקול מנחם / מרחם / אמפטי שהן מצטערות אבל התשובה שלילית. כמה שליליות יכולה אחת עם כוונות כל כך חיוביות לשמוע? לא סביר בעיני. אז סיבוב 8 נכשל. לא קיבלתי ליום ההולדת את המתנה הנחשקת ביותר. אני כבר בת 38. אפילו הכותרת של הבלוג הזה כבר לא רלוונטית. חוץ מזה הכל עדיין רלוונטי ועוד איך.

אורית. רווקה סטרייטית בת 38. הכי רוצה בעולם הזה - להיות אמא.

סיבוב 9 מתחיל ע כ ש י ו.