לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משימת חיי


אורית. 38. רווקה סטרייטית. בעלת מקצוע חופשי ועבודה בינונית. עמוסת רגשות ובעיצומה של דרך מפותלת להפוך לאם-יחידנית. כל מי שמכיר אותי חושב שזו משימה התפורה למידותיי. אני לעומת זאת חסרת נשימה. הסוף יהיה ללא ספק מושלם. על הדרך עד עכשיו ומעכשיו-אני רוצה לספר.

Avatarכינוי:  mission-baby

בת: 52

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2012

חחח???


ימים ספורים לפני טיפול מס' 8. לא יכולתי להימנע מהאנלוגיה המתבקשת של המספר 8 למקבילה ח'. האם היקום צוחק עלי? האם אלהים? מי גורם לי לצפות כל כך, להתאכזב שוב ושוב, להתרסק ולקום שוב עם ציפייה מחודשת לפעם הבאה. מי האמין (בטח לא אני) שזריקות וכדורים יהיו מרכז עולמי, והציפייה לתחילת התהליך בכל פעם מחדש - תהיה נקודת העוגן הכי קריטית בחיים שלי? אני, שתכננתי פשוט להכנס להריון ולהיות אמא, אולי אחרי נסיון או שניים, מוצאת את עצמי בנבכי ה IVF, בקיאה בשמות תרופות, בסטטיסטיקות, בפענוח בדיקות. ובמקביל - עצובה. עייפה. מותשת. אך לא נואשת. הגוף כבר מאותת שאין לו כח, הבטן מלאה דקירות, שטפי דם קטנים (אופס, לא כיוונתי טוב...), מגרדת ונפוחה. ואני נחושה. בקרוב שאיבה והחזרה. מבטיחה לכם שאני אהיה זו שתצחק אחרונה. זו משימת חיי ואין לי שום כוונה להרים ידיים. שבוע טוב לכולם.
נכתב על ידי mission-baby , 7/1/2012 20:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , הורים צעירים , בדרך להורות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmission-baby אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mission-baby ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)