לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משו חדש וטוב


החיים של ילדה בת 16 בקולג' מטורף בהודו !

כינוי:  יוקה- יובלינקה- קושט

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2011

איך הזמן טס ?!


אז אחריי שלושה חודשים פה בהודו אני יושבת ומעדכנת אותכם על עשרה ימים מדהימים שעברו עליי הם נקראים פה פרוג'קט וויק והם ללא ספק אחת הפסגות פה בקולג'.

 

אז יצאנו למסע יום שבת ה12.11 בשעה 10 בבוקר בערך אחריי ארוחת בוקר מזינה אני (ישראל, כמובן ) ארבע הודים : סוואטי, טנושרי, דרוב וננדיטה, הנפלית ניאנטה, הגרמניה נעומי, היפני אקירה, הדני מרטין, האפריקאית מרתה, הפולניה קרולינה והאנגליה פני, בדרכנו לתחנת הרכבת בפונה העיר המרכזית הקרובה לקולג' (שעה נסיעה) ומשם נסיעה של 22 שעות עד לבנגלור בירתה של קרנטקה (אני מקווה שאתם יודעים שהודו מחולקת למדינות קטנות בדיוק כמו ארצות הברית).

הנסיעה ברכת בהייתה משעשעת ביותר: מתרגלים בפעם הראשונה לעשות את צרכינו בשירותים סטייל הודו (הכוונה היא לבור קליעה חברים כן כן) , כל כמה דק' עובר הודי אחר וצועק: צ'אי צ'אי או קופי קופי או כל דבר אחר שעולה לכם לראש, התא רכבת שלנו היה עם מזגן זה אומר שלכל אחתד הייתה מין מיטה משלו ולא נתקלנו ביותר מידי בעיות.

אחריי המסע הארוך והמעייף הגענו לבנגלור התמקמנו בבית הארחה בעיר לאנשים שמתנדבים בחברה הבנות (היינו שמונה) בחדר אחד גדול יחסית, שלושת הבנים בחד נפרד ושתי המורות שלנו בחדר נפרד.

כשהגענו היה יום ראשון ולא היה טעם כ"כ להתחיל לעבוד עם סנגמה הארגון שעליו הצטרפנו בעשרה ימים האלו לכן קיבלנו יום חופש לחקור את העיר המדהימה הזו (ובאמת יחסית לערים הודיות היא יפה).

אז היום הראשון בסנגמה (סנגמה הוא אירגון הפועל לזכויותהם של אנשים כמוני וכמוכם שלהם לא סטרייטים ) פגשנו את אקיי- אקריי נולדה כזכר אבל היא מרגישה בנפשה אישה(הדבר הזה נקראה קוטי) היא לא משנה את מינה בגלל משפחתה הם מקבלים אותה כפי שהיא אך הם ביקשו ממנה להשאר כפי שאלוהים ברא אותה וכך היא עשה. אקיי היא אישה מדהימה ועושה כל דבר כדי להצליח במאבק הזה נגד הממשל בהודו.

אל אקיי הצטרפה ניינה- ניינה היא היג'רה היג'רה הן בערך כמו קוטי אבל הם חתכו את עבר מינם.

כל יום פגשנו אנשים שונים מארגונים שונים פועלים כולם למטרה אחת- להיות שווים בפני החוק, לעבוד,להתחתן ובכללי להיות רגילים.

פגשנו אנשים מדהימים כל אחד בדרכו שלו, בסיפורו האישי, בקסמו.

זו הייתה חוויה מעצימה לראות מה אנשים אחרים חווים, לראות מה יש לי ומה אין להם, מה שכל כך ברור לי וכל כך לא טיבעי להם.לנסות להבין כי בעשרה ימים אנחנו לא יכולים כ,כ לשנות כלום אבל עם הידע שצברנו להעביר את זה האלה ללמד את האוכלוסיה שלנו שכ,כ אטומה לשונה שכן להיות שונה זה בסדר זה אפילו יותר מבסדר כי כשאתה עצמך זה הכי נורמלי וטיבעי בעולם. אז פה אני אומרת לכם כולנו בני אדם שווים ולכולנו מגיע שכויות להתקיים בכבוד, לעבוד, להתחתן, להתרבות ובעקרון לחיות.

אז מעבר לזמן שבילנו בחברתם יצאנו לחקור את העיר בכל ערב, יצאנו פעם אחת לפאב- מה שמוזר בהודו הוא שפאבים נסגרים ב11 וחצי כשאצלנו בארץ הם רק נפתחים, לכו תבינו הודים.

ביומנו האחרון בבנגלור אקיי הזמינה אותנו להשתתף בהפגנה שהם ערכו, מאות ואלפיי אנשים נחכו בהפגנה ! זה היה מדהים לראות כמה אנשים אכפת. כשהגעתי לכאן הדעה שלי על הודו הייתה כ"כ שונה- בטח גם אתם חושבים אנשים חיים בשביל עצמם מנסים לשרוד, מדינה כ"כ מסורתית שאין מקום לדבר אחר, אבל אחריי שהכרתי וראיתי את האנשים האלו שלוקחים חלק ומנסים להשפיע ולשנות אני מבינה שבכל מקום יש את האנשים האלו ידהימו אותך בקמות הכוח שאלוהים נתן להם כדי לשנות.

אחריי ההפגנה עשינו דרכנו בחזרה לתחנת הרכבת הפעם נסיעה של 19 שעות (לא מבינה עדיין איך דברים עובדים כאן) בחזרה לקולג' ההתרגשות בשיאה ! לא יודעת איך להסביר הקולג' הפך להיות מין בית שני שלי היה מרגש לחזור ולראות את כל החברים הטובים משתפים בסיפורים מעניינים ורכילויות על העשרה ימים האלו שעברו עלינו.

ואז אני יושבת בחדר וחושבת מה הרווחתי במסע הזה : חברות שלא חשבתי שיש לי משו משותף איתם, אומץ לקום ולהגיד מה שיש לי להגיד ולפעול לשינוי !, ניסיון בערים הודיות ובהודים שתמיד ינסו לגבות ממך יותר כסף כי אתה לבן יחסית ובעיקר להעריך כל מה שיש לי כל מה שאלוהים נתן לנו הוא מתנה אחת גדולה לא תמיד הערכתי את זה היום אני יודעת שזה לא מובן מאליו שיש לך מיטה משלך, שאתה יכול ללכת לחנות ולקנות מה שאתה רוצה, שאתה יכול להשתמש ברכבת, שאתה יכול ללכת ברחוב ואנשים התנהגו אלייך בכבוד ולא יזרקו עלייך דברים וישפילו אותך.

נראלי שהבהרתי את הנקודה שלי :)

לסיום אני מאחלת לכם חבריי היקרים שיהיה לנו שבוע מצויין והמשך שלושה שבועות מדהימים בקרוב ממש בית !

מחכה בקוצר רוח לראותכם,

יובל.

ואם מישו קורא והוא במקרה בכיתה י' ! יש לך הזדמנות להגיע לאחד מהקולג'ים ברחביי העולם !

שנתיים בחו"ל מחפשות מועמדים! ארגון הקולג'ים הבינלאומיים מעניק מלגות לחיים וללימודים בבתי-ספר ברחבי העולם לתלמידי תיכון ישראלים שרוצים להשפיע, ללמוד ולראות עולם. אז אם אתם בכיתה י' או מכירים תלמידים שזה יכול לעניין אותם, שלחו להם את הלינק המצורף http://www.il.uwc.org/

נכתב על ידי יוקה- יובלינקה- קושט , 21/11/2011 07:31  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוקה- יובלינקה- קושט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוקה- יובלינקה- קושט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)