משו חדש וטוב

אז כשמחר בערב אמא וסבתא עוזבות אני יושבת קצת במחשב ומוצאת את הזמן לעדכן אותכם חבריי היקרים :)

אז העשרה ימים עם האמא והסבתא שלי באים לקיצם מחר, עשרה ימים של כיף ! של לישון עם אמא וסבתא באותה המיטה, לטייל, לצחוק, לאכול אוכל של בית ! להתעייף ובעיקר להנות. אני לא מאמינה שהזמן עובר כ"כ מהר !

לפניי עשרה ימים לולי שלי חגגה יומולדת, אחריי 8 שנים של ימי הולדת ביחד יומולדת ראשון בנפרד היה קשה אבל לפחות היא בת 16 !

אז מה עבר עלינו בחודש הזה שלא עידכנתי אותכם חבריי היקרים ?

אני בכלל לא זוכרת מה קרה אתמול D:

מה שכן השותפה התורכיה שלי חוזרת היום הבייתה לשישה ימים (קקי של ילדה ) ואנחנו יוצאים ביום שלישי לחופשה קצרה בת חמישה ימים.

הרגע חזרתי מארוחת ערב מסורתית !! כל הילדים בקולג' לובשים את הבגדים המסורתיים של המדינה שלהם, כולם יפים וצבעוניים אוכלים שותים ונהנים !

אוקיי בואו נתחיל לפניי קצת... אוקטובר הגיע ואיתו המבחנים והעבודות. המורים מתחילים להרגיש את סוף הסימסטר אז הם מפציצים אותנו במקצת !

בנוסף לזה עם הגעת אוקטובר התחיל להגיע הריח של הבית. יום שבת 15.10 אני יוצאת בשעה 4 וחצי מהקולג' אחריי שהנהג איחר לי בחצי שעה כמובן (זמן הודו זה לא אותו הזמן כמו בשאר העולם) בדרכי לעבר שדה התעופה מומבי ! ההתרגשות שבשיאה, כמה שירים טובים באיפוד של עומית (בנגלדש) והנסיעה הארוכה החלה... אחריי 4 וחצי שעות (היה אז תשע ורבע בערך) למרות שתיכננתי להגיע שעה אחריי הגעתי לשדה. יושבת באולם המתנה מורטת את השיערות מרוב עצבים לא יכולה לחכות שהזמן יעבור ! הטיסה של אמא כבר מופיעה על הצג 22:20 הטיסה אמורה לנחות. הטיחסה נחתה חמש דק' לפניי הזמן המשוער ואני שמחה כמו ילדה בת שתיים ! עומדת ומחכה להן. כפי שציינתי זמן הודו הינו זמן יוצא דופן... מחכה חמש דק' , 10 דק', חצי שעה, שעה והן עוד לא יצאו ...

מחפשת מישו לשאול הנהג שלי כבר הגיע לראות מה קורה למה אני לא חוזרת... ואני מתחילה לבכות, טלפון לאבא- אני: אבא(עם קול בכי מטורף !) אבא: מה קרה ?! אני: הן לא מגיעות (וכאן הברזים נפתחו) אבא מנסה לעזור דרך הטלפון אומר לי ללכת לחפש מודיעין. אני מגיעה למודיעין והאיש ההודי הנחמד מילה באנגלית לא מבין מתוסכלת אני חוזרת אחורה עד שאיש הודי (דובר אנגלית) מבחין בי ! בואי אני אעזור לך מדבר עם האיש במודיעין בהינדי ואומר לי זה בסדר לא עברה שעה וחצי מאז שהן נחתו יש לך עוד חצי שעה לחכות. אני לא באמת מאמינה לו אבל יושבת ומחכה .

ואז !

הזקנה התפצלמה לשתיים

חחח סתם (גל ורז זה בשבילכם)

אני רואה אותן !!! צורחת לאמא: אמאאאאאאאאאאאאא !!! רצה אליהן מחבקת אותה ובוכה מאושר.... ווואוווו כמה שהתגעגעתי אליה כמה שהיא הייתה חסרה לי אחריי חודשים צריך חיבוק של אמא :)

עולות לנו לגי'פ לנסיעה של חמש שעות ארוכות אמא וסבתא מספרות חוויות מהטיסה וחוות בפעם הראשונה את מומבי !

אחריי שהטוסיקים שלנו התיבשו בנסיעה הגענו לקולג' פתחו לנו את החדר וישר נכנסו למיטה לישון. כל יום קמים בבוקר אני הולכת לבצפר אחריי הצהריים מבלה איתן יום אחד נסענו לפונה לראות את הארמון של גאנדי ולקנות קצת תכשיטי זהב ביום אחר יצאנו לשופינג ! כל יום מבשלות אוכל ישראלי אימיתי. מזמינות חברים לבוא ולאכול איתנו. והיום לילה אחרון של שינה ביחד קצת עצוב ועם זה קצת שמח כי אני יודעת שאני מסוגלת להתמודד וגם כי ממש עוד קצת גם אני נוסעת חזרה הבייתה.

לא יודעת מה עוד לספר כי אני כבר לא כ"כ חושבת וגם כי אני צריכה לצאת לפגישה של הפרוג'קט וויק ...

מאחלת לכם שבוע טוב (עוד קצת גם חודש חדש אז שהיה מדהים ושיעבור מהר !)

אוהבת מלא,

נשיקות וחיבוקים

יובל