אמא אתמול אמרה לי שלא אכפת לה יותר ממני. כרגע היא תיתן לי את הדברים להם אני זקוקה וזהו. במילים האלה ממש. נשבעת. אותה אמא שאמרה "חבל שאת לא יותר כמו בת דודה שלך", "אני לא מאמינה שיצאה לי בת כמוך", "את עושה את עצמך אידיוטית שאת פשוט באמת כזו?", "כשהיית קטנה שנאתי אותך". אותה אמא.
אז וואלה, עכשיו גם לי לא אכפת ממך. כואב לי כשאת מתעלמת, אבל זה יעבור לך עוד יומיים ואני אומנם אסלח אבל אני בחיים לא אשכח לך את זה וזה רק יצטרף לרשימה של הדברים הנוראיים שאני בחיים לא אומר לבנאדם שאני אוהבת.
לי יש חברים, אני בת 16 כמעט, כל החיים לפני, אני יכולה לתקן את המעוות בחיים שלי. את לא יכולה, לא עכשיו כשכל החיים שלך כבר כמעט עברו.
אני מעריכה אותך, ואת אמא שלי, אבל איזה מין אמא אומרת כאלה דברים לבת שלה? בשר מבשרה?
אני שונאת אותך.
נועה
עריכה 13/5
השלמנו. היא ביקשה סליחה
וסלחתי, אבל אין סיכוי שאני אשכח את העלבון הזה שצורב לי עדיין בלב