הפוסט הזה מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון קשור לנושא הבלוג - אתאיזם. החלק השני הוא בעיקר ברבורים על החיים האישיים שלי.
אז נתחיל מהחלק הענייני - אתאיזם והשמאל.
זו לא פעם ראשונה או שנייה שאני כותבת על הנושא הזה בבלוג הזה, אבל אני מרגישה שאני חייבת לפרוק את התסכול בפעם המיליון.
רק בגלל שאני אתאיסטית, זה לא אומר אוטומטית שאני גם שמאלנית.
משום מה אנשים כיום תופסים שמאלנים כאנשים מתקדמים יותר משאר האוכלוסייה בנושאים מסוימים כמו סובלנות, פתיחות, אינטיליגנציה.
ובגלל שאני אתאיסטית וזה לא "שגרתי" במדינה שלנו, אנשים מיד קופצים למסקנה שאני גם שמאלנית בדעותיי.
אז דבר ראשון - פגשתי לא מעט שמאלנים בורים בחיים שלי. בורים לחלוטין. רק בגלל שמישהו קם וקורא שהמדינה שלנו מקפחת את בני המיעוטים ושצריכות להיות שתי מדינות לשני עמים\ מדינה פלסטינית במקום מדינה יהודית - זה לא אומר שיש לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר. מנגד יש המון אנשים שהם ימניים בדעותיהם, והם אנשים משכילים ומאוד מתורבתים.
דבר שני - אני ימין מרכז. וכן, זה אפשרי.
אני חושבת שהבן אדם הבא שפשוט יניח שאני שמאלנית כי אני נראית לו- "מתקדמת יותר מבחינה תרבותית." או כי-"אני לא נראית כמו קיצונית מטורפת." אני פשוט אסתובב ואלך בלי לענות לו אפילו. אנשים כאלה הם צרי אופקים הרבה יותר מכל ה"קיצוניים" שמהם הם כל כך סולדים.
עכשיו, אחרי שקצת שחררתי קיטור על זה...
אני רוצה לחזור לנושא הראשי שכל אישה מבלה לפחות ממחצית יומה כדי לעסוק בו - בנים.
מסתבר שטעיתי במה שכתבתי בפוסט הקודם.
הבחור שחשבתי שהוא מקסים, נחמד ויודע לכבד נשים, התברר בתור פיסת זבל. פשוט כך. לדעתי כל גבר שמדבר אל אישה לא בכבוד רק בגלל שהיא לא רוצה לשכב איתו, הוא עלוב.
מצד שני, הבחור שחשבתי שהוא ילדותי ומאוד לא מתאים לי, התברר כג'נטלמן המושלם. אני יוצאת איתו כבר תקופה מסוימת ומעולם לא חשבתי שהוא מסוגל להיות כל כך מקסים.
טוב, אני חייבת להגיד שלמדתי המון מהחוויה הזו.
הדבר הראשון- רק בגלל שמישהו נראה ביישן\קצת חנון\עדין, זה לא אומר שהוא באמת בן אדם טוב. יכול להיות שהוא זבל, אבל בכל זאת ביישן. כן, הם קיימים. אני כל כך מתרגשת שהתוודעתי לסוג כזה של אנשים.
הדבר השני- לא לפסול מישהו לפני שבאמת מכירים אותו. הבחור שאני איתו עכשיו, היה ב-friedzone בלי שום סיבה. מזל שאני התאוששתי מהר והבנתי שאנחנו הרבה יותר מתאימים ממה שחשבתי.
הדבר השלישי- גברים תמיד יהיו גברים. לא משנה כמה נרצה שהם יצליחו להפריד בין המוח שלהם ל"מוח השני" שלהם, אולי הם באמת לא מסוגלים לזה. (אני כותבת את זה, אבל עדיין מתקשה להאמין.)
נראה לי שזה מספיק תלונות לעכשיו.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Invisible Pink Unicorn