לפני יומיים החלטתי לעשות שינוי ולעבור מהג'ינג'י הרגיל שלי, לצבע בלונדיני.
למה?
יש כמה סיבות...
1. אני בן אדם שאוהב שינויים דרסטים, בעיקר בקשר לשיער.
2. הייתי ילדה בלונדינית ועם השנים השיער התכהה, אז התחשק לי לחזור למקור.
3. עניין אותי לראות איך אנשים יגיבו לצבע.
טוב, כולנו מכירים את הבדיחות שיש על בלונדיניות, אבל אף אחד לא באמת בא אלינו ואמר שאם יבוא היום ונחליט לצבוע את השיער, באמת נצטרך לסבול יחס מיוחד בגלל הצבע.
אז כן, היו גם צדדים נחמדים לבלונד, שלא הבאתי בחשבון.
למשל, מתחילים איתי בדרך כלל לא מעט בנים, אבל אחרי שצבעתי את השיער, המספר הוכפל. וואו, לא היה לי מושג שיש לצבע השיער הזה כזו השפעה על בנים... (שוב, סיפרו לי שיהיה לזה השפעה, אבל הנחתי שאלו סתם שטויות שטחיות שאנשים רגילים אליהן...)
או דוגמא נוספת, העובדה שהבלונד מאוד משתלב עם המראה שלי וככה נראה טבעי יחסית. זה מוריד את העול של המראה המזויף מדי.
אבל עם כל כמה שזה טוב ונחמד (ונוסטלגי. הייתי עם שיער בלונדיני עד בערך גיל 6 או 7, ככה שאתם מבינים שעבר זמן...), יש גם את הצדדים היותר מעליבים בגישה של אנשים.
למשל, היום יצאתי עם חברה והתיישבנו עם חבר שלה וחברים שלו. אחד החברים שלו התחיל לדבר איתי והייתה לנו שיחה דיי נחמדה...
לפחות עד שאמרתי לו שאני רוצה ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה, אחרי שנת מכינה קצרה.
אני לא יודעת למה הוא חשב שאני פחות חכמה ממה שאני, לא התנהגתי בצורה מיוחדת או אמרתי דברים טיפשיים. מעולם לא דיברו איתי כאילו אני מסוגלת לפחות ממה שאני יודעת שאני יכולה להגיע אליו...
אבל דווקא היום, הוא הסתכל עליי במבט חצי מזלזל ואמר- "אני במקומך הייתי שומר על ראש פתוח ולא ננעל דווקא על המקצוע הזה."
בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, אבל ככל שהשיחה התקדמה, הרמיזה הפכה לאמירה.
"אני לא רוצה להתנשא," הוא אמר בקול המתיימר שלו, "אבל אני לא חושב שזה מתאים לך."
...
ואיך הוא הגיע למסקנה הזו? אחרי הכרות מעמיקה איתי של שנים או אחרי חמש דקות של שיחה?
אז אמרתי לו בסבלנות- "אני מציעה לך לא להניח דברים כאלה אחרי כמה דקות של שיחה איתי. אולי כדאי שתשפוט אנשים אחרי שאתה מכיר אותם."
הוא כמובן ניסה להתנצל, אבל אני כבר נפגעתי.
נקודת החולשה שלי זה כשמזלזלים באינטיליגציה או ביכולת שלי.
אז אני אומרת את זה לכל האנשים שעדיין לא הבינו - רק בגלל שמישהי בלונדינית (טבעית או לא), זה לא אומר שהיא טיפשה.
ואני אומרת את זה אפילו בחצי גיחוך, כי קשה לי להאמין שעדיין יש אנשים שמאמינים לסטריאוטיפים שכאלה.
אולי הם הטיפשים האמיתיים.