"תודה לאל שאני אתאיסט"

לא מזמן התחלתי לגלוש באתר שקוראים לו Reddit, וגם לפרסם שם כמה קומיקסים נחמדים שעשיתי...

הקומיקס הראשון שפרסמתי נקרא: "איך אמא שלי הגיבה כשאמרתי לה שאני אתאיסטית." והוא מספר על כמה שהיא הזדעזעה מהמחשבה על כך.

אז כמו שהחיים שלי נראים עכשיו, אמא שלי (וגם שאר המשפחה) לא אוהבת את הרעיון הזה, אבל בוחרת להדחיק את הבחירה שלי וככה חיה איתי בשלום..

אם להגיד את האמת, לא מפריע לי שזו הגישה שהיא נוקטת.

כשסיפרתי לחברים שאני אתאיסטית, זה לא הפריע להם. הם רק ניסו להבין מה גרם לי לאבד אמונה בכוח עליון (כמובן שאז אני מתחילה לספר להם שמעולם לא האמנתי בכוח עליון, גם בתור ילדה קטנה. כך שזה דיי ממצה את העניין.)

ואם להגיד את האמת, חוץ מטינה משפחתית, לא נתקלתי בבעיה בגלל שאני אתאיסטית.

מה שבאמת הפתיע אותי, היה כמות התגובות התומכות שקיבלתי מאנשים מחו"ל. תגובות קצת יותר מדי תומכות, למען האמת.

בהתחלה חשבתי שהם סתם נחמדים, אבל לאט לאט הבנתי שהם מנסים לנחם אותי, על כל מיני דברים שהם בעצמם היו צריכים לעבור. הם בעצם ראו את ה"בעיה" שלי כגדולה הרבה יותר ממה שהיא, בגלל מה שהם מכירים.

קישור לקומיקס, קישור לתגובות.

אני רוצה לדון על כמה תגובות שהשאירו לי...

התגובה הזו ללא ספק מכילה הרבה כעס וטינה... אם להגיד את האמת, אפילו קצת נרתעתי מהדרך שהוא תיאר את אמא שלי כנחותה ממני וכמישהי לא כל כך חכמה. אני לא מאמינה בזה בכלל.

אמא שלי היא אישה אינטלגנטית עם ראש על הכתפיים ואני מעריכה את הדעה שלה.

כמו שהגבתי לו- לאנשים מאמינים קשה להבין אנשים לא מאמינים ולהפך.

למשל לי כל הקונספט של האלוהות נשמע אבסורדי. אני לא יכולה להבין איך למישהו הוא נשמע הגיוני... אבל זה לא אומר שאני חכמה יותר או מבינה יותר.

כל אחד והדעה שלו.

הבעיה היא הניסיון של אמא שלי לגרום לי לחזור ולהאמין שוב במשהו שאני לא מסוגלת. זה אומר שהיא מקובעת. נכון. אבל לא טיפשה.

חינכו אותה להאמין במשהו ואני לא יכולה לצפות שהיא תשתנה. אבל אני בן אדם בוגר ואני יכולה להחליט בעצמי במה אני מאמינה וזו הסיבה שאני בכל זאת לא נכנעת לניסיונות השכנוע שלה.

תמיד ידעתי שהאמריקאים קצת מקובעים בכל מה שקשור באתאיזם, אבל מעולם לא חשבתי שהם לוקחים את זה כל כך רחוק.

התגובה הראשונה, שמספרת על כך שלהיות אתאיסטית בארה"ב זה קשה מאוד, והתגובה האחרונה, שמספרת על נידוי חברתי רק בגלל אתאיזם, השאירו אותי מזועזעת.

מעולם לא קרה שמישהו ניתק איתי את הקשר בגלל שאני לא מאמינה בדת.

אני לא יודעת אם זה אומר שבישראל יותר פתוחים לנושא, אני רק יודעת שבארה"ב מתייחסים לעניין בחומרה יתרה.

התגובה הזו בכלל הפתיעה אותי.

אוקיי, אמריקאים לא אוהבים אתאיסטים. אבל... הם גם נגד תורת האבולוציה?

בסדר, כן ידעתי שהימין הקיצוני בארה"ב מתנגד לגישה הזו, אבל... זה תמיד נשמע לי כל כך אבסורדי.

אצלנו בארץ, גם דתיים (אני לא לוקחת בחשבון חרדים, למרות שאני מכירה גם כמה חרדים שחושבים שהתורה של דרווין נכונה, אבל אני אניח שהרוב דווקא לא חושב ככה.) מאמינים באבולוציה לצד סיפור הבריאה, ככה שאני ממש מתקשה להבין איך זה לגדול במקום שיש אנשים שאשכרה מתכחשים לכך.

למה הכנסייה כל כך מפחדת מתורת האבולוציה? היא לאו דווקא סותרת את הסיפור התנכ"י. הרבה אנשים מסתכלים על האבולוציה כהסבר טכני לאיך שנוצר העולם, בלי לפגוע בקיום של אל.

למדתי משהו חשוב...

להיות אתאיסט באמריקה זה פשוט קשה. ולא הוגן.

אנחנו אוהבים להתלונן על המדינה, אבל הנה דבר אחד שבו אפשר להתגאות בו. רוב האנשים כאן לא ישנאו מישהו רק בגלל שהוא אתאיסט.

(אני מניחה שזה קשור בכך שיש במדינה גם אחוז לא מבוטל של מוסלמים ונוצרים.)

ועוד דבר...

לחיות במדינה שחלק לא מבוטל ממנה לא מאמין באבולוציה.. זה פשוט playing silly.

אני מקווה שהמצב שם ישתפר בקרוב.

האמת שרציתי להאריך את הפוסט, אבל... גאד, השעה ממש מאוחרת. אני עייפה.

לילה טוב עולם.

לילה טוב גם לכל האתאיסטים בארה"ב... תמשיכו לדבוק במה שאתם מאמינים.

ביי.