מעמית לעמית - הבלוג של עמית נגלר

אומרים שכל משבר מוליד הצלחה והפחד מהצלחה הוא בעיקר שהיא תשתק אותך או תגרום לך לצעוד במקום ולהסתנוור.

לכן לא תמיד ברור מה עדיף. מה שבטוח לא צריך להסתנוור מהצלחה ויש לראות במשבר או כישלון, הזדמנות להצלחה ולהתקדמות.
מספיק עם רמזים.

לפני שבוע נמחקו לי חיים יצירתיים שלמים. שירים, סיפורים שטרם הוצאתי, מסמכים חשובים פשוט נעלמו.
וזה לא שלא יצרתי גיבוי. הם התאדו מהדיסק און קי. איך ? זה לבלוג אחר...

תכל'ס, זה לא הזיז לי.
לפני שנתיים הייתי עושה את כל המאמצים לאתר או  למצוא גיבוי ממקורות אחרים.

אבל משהו קרה לי. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מכך שהחומרים שכתבתי במשך השנים לא היו מספיק טובים.
בחלק מהדברים אולי זה נכון רק שהיו שם באמת חלק לא מבוטל של חומרים שאולי עוד יתגשמו.

כן, כנראה שאין תחליף לקופסה האנושית. אני לא יודע כמה GB יש לכל אחד ואחת מאיתנו בקודקוד
אבל צריך להתחיל ולסמוך גם קצת עלינו במובן הכי אנושי ולא-טכנולוגי שיש.

בכל אופן ניסיתי לחשוב למה זה לא הזיז לי במידה כזאת, שאקום ואעשה מעשה כלשהו של לפחות לשחזר חלק מהתכנים.
ואז במקרה, כמו בהרבה מקרים בחיים שלנו, גיליתי על עצמי משהו חדש.

לפעמים בחיים ככל שאנחנו מתאמצים יותר ולוחצים ונלחצים, לוקח הרבה יותר זמן להתקדם ולהצליח.

דווקא כשהדברים נעשים בסבלנות ומתוך שלווה, מכיוון אחר, הדברים קורים במבחן התוצאה מהר יותר.

כי דברים באמת קורים מתי שהם צריכים לקרות - בזוגיות, עם הילדים, בעבודה ובכלל בין בני אדם.

תזרמו עם החיים אבל אל תתנו לחיים לעבור בזרימה בלתי פוסקת וללא שליטה.

ומה שהכי נראה פשוט, באמת פשוט, אז אל תסבכו.