לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

לרגע זה נראה לי ממש מוזר

כמה שהחיים שלי משתנים מיום ליום

מצאתי את אהוב ליבי ואיתו אני אחיה לתמיד

כרגע אני מחכה לו בביתי שיחזור מהעבודה

בכדיי שאוכל לשמוע אותו מוסר לי לילה טוב ואומר כמה שהוא אוהב אותי.

האומנם לא כל דבר הצליח לי בזמן האחרון ודיי קשה לי עם הכל

אני מתמודדת יום יום שעה שעה ולא קל לי.

אבל עדיין יש מי שמקשיב לי, ומי שנמצא איתי.

לשבת ולחכות עם כל העייפות שהצטברה במשך היום הזה לאהוב ליבי.

כשאני חושבת על הכל אני מבינה כמה  שזה מצחיק שעד עכשיו אני לא הצלחתי לעשות רשיון,

שעד שאני מתגייסת לצהל אני הופכת להיות פאקינג פקידה מזדיינת במקום לוחמת.

קטע לא?!

אני כעוסה על הכל.

ואני עייפה.. נורא עייפה.

בא ותעניק לי כתף לבכות עליה, אני לא צריכה מעבר לזה.