<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>זונת צומי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 את פנים אחרות מכולם. All Rights Reserved.</copyright><image><title>זונת צומי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694</link><url></url></image><item><title>אז ככה זה אתחיל..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14164425</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הילדים צורחים, הבית הפוך , את שבורה מכאבי גב מעייפות ואין לך כוחות יותר לשמוע אותם, תשתקו! דיי!הלוואי והיית יכולה להגיד את זה בקול רם, אבל אי אפשר הם רק ילדים, ואחותך רק ילדה מסכנה שמפחדת מאלוהים ושומרת שבת, והשניה? גם היא.. גרושה בעלה עזב אותה.. היא צריכה לרדת במשקל עכשיו בכדיי למצוא עוד זיון.
אז מה את עושה? שותקת.. מסתכלת על הגבר שלך. לא בדיוק שלך . לא מבינה איפה את נמצאת בכלל ולמה .?! &quot;בא נעוף מפה&quot; הוא התעקש שנשאר אבל כל כך רציתי את השקט הזה אז הלכנו. יושבים בבית קפה. אתה מסתכל עליי ואני עלייך.. כמו תמיד אתה שותק כי אתה מעולם לא יודע מה להגיד. טיפש. &quot; מה יהיה איתנו.?&quot; אני שואלת, &quot; אני לא יודע אפשר להגיד שכבר הרמתי ידיים&quot; מרגע זה כלום כבר לא בטוח , את מתחילה לבכות הוא מנסה לחבק אותך, זה הרגיש כמו הפעם הראשונה מזה שנתיים שהוא באמת מחבק אותך כאילו הוא יוצא לקרב עכשיו ותכף ימות. 
את בשוק את בהלם. מה קורה כאן בדיוק? היי! תתאפסי על עצמך תיהיי חזקה ! &quot; טוב.. קח את הזמן שלך&quot; 
לוקח אותך הביתה את חזקה לא בוכה יוצאת מהרכב. שבוע שלם רודפת אחריו . ולבסוף? החלטת שזהו בך כבר לא משחקים. הכרת מיש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jul 2014 01:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14164425</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=14164425</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14109731</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נגמרו הכוחות להתמודד
רק לישון לישון לישון
העייפות ההזאת טוב שאני כל כך עייפה כך אני אצליח לפחות להרדם ולא לחשוב יותר מידי אני מקווה לפחות
אני מתחילה לשנוא אותך מיום ליום איך אתה נוטש אותי ככה בבודד זונה . זונת צומי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 May 2014 01:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14109731</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=14109731</comments></item><item><title>הפרח הזה הוא אני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14108112</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היו היה יער ירוק ויפה כולו היה מלא בעצים ירוקים ופרחיהם היו בשלל צבעים באחד הימים הגיעו עצי האהבה ופרחיהם הקטנים ליער הירוק והיפה התפלאו וחיו ביער החדש שהיה שונה מהיער האפל ששרתה בו מלחמת עצים ולכן פרחי האהבה ברחו ליער הקסום. באחד הימים לאחר הישרדותם הקשה של עצי האהבה ביער החדש נולד להם פרח חדש הפרח גדל וגדל ורק רצה תשומת לב מעצי האהבה שהביאו אותו לעולם אך עצי האהבה היו עסוקים כל שרוד ולהביא כסף הביתה אז הפרח היה הולך לגן הפרחים בכל בוקר ובשעות הצהריים כשכול הפרחים חבקו את עצי האהבה שבאו לקחת אותם הפרח נשאר בגן לבדו עד שהלך לבד לחפש מקום אש הפרח היה הולך לים בכדיי להרגיע וכשהיה רעב היה הולך לשכנה שהייתה עץ זקן אבל עדיין כל כך יפה ומלא אהבה ״ בואי נתקשר לאמא נשאל אותה היכן היא״ אמא לא עונה הפרח יצא מהשכנה והלך לביתו אין אף עץ בבית והפרח נשאר לבדו ליד הבית אין לו מפתח הוא רעב כל כך בבניין ביתו הוא תמיד פרחים חוזרים הביתה מבית הספר מגן הפרחים ורק הוא לבדו ורעב והנה הגיע ערב אבא עץ האהבה הגיע והפרח נכנס הביתה והלך לישון לילה טוב פרח מחר תקום למציאות חדשה.
הפרח הזה הוא אני היום אני כבר עצי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 May 2014 12:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14108112</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=14108112</comments></item><item><title>לא חיים בשביל לחיות חיים בשביל החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14107140</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשאת מגיעה למצב שבו את מבינה שאין לך אוזן קשבת אין למי לספר כלום ואת לבד עם מחשבותייך, את לא יודעת איך להתנהג עם עצמך ועם האחרים. הריי לא טוב לך זה ברור, לך וגם להם לצערך השמחת חיים אבדה ממזמן.
שנתיים וחצי את איתו בשביל מה?! את הריי משקרת את עצמך וזה ברור מאליו.
זה מטומטם נכון? חח הפחד מהלבד גורם לך להמשיך להיות איתו. איזו ילדה מטומטמת! חחח אני כזאת פאטתית .
אנחנו משחקים משחק, נלך אלייך אני יחייך להורים נשחק זוג מושלם שעוד שניה מתחתן והכל מדהים.
נלך לחברים נחייך אליהם נגיד כמה טוב לנו וכמה מושלם.
נשכב אחד ליד השני נשחק באבא ואמא ונזדיין למרות שלי לא נעים ואתה רק רוצה לגמור.
אני ישחק בלחייך ובלהיות &quot; מאושרת&quot; בזמן שאין לך סיבה כלל.
וליד הים את יושבת חשופה לבדך מבינה כמה את טועה וחיה חיים שקריים.
כי כשתיפרדו מה יהיה לך?! חברים? בן זוג? חחח שמתסכל על השומן שלך ולא אומר דבר למרות שזה מזעזע ?.
מיום ליום אני רק חושבת לעצמי בשביל מה למה החיים האלה בכלל.?
עוד חודש יש לי ניתוח אני לא באמת רוצה לעשות אותו אין לי מספיק כוחות להתמודד עם החיים עצמם אז גם ניתוח עכשיו?! בשביל מה? בלשחק אחת ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 May 2014 00:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=14107140</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=14107140</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13447872</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד מעט צבא.. זה פשוט לא יאמן לדעתי.
אני בכלל לא בכושר! ודווקה עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים שהייתי בכושר מטורף
יהיה בסדר נכון?! =\
כמה שאני מבולבלת זה מטורף.. ולא קל לי, ממש לא.
אני מרגישה כל כך מטוב עם זה שאני עפה מהבית המזדיין הזה, סוף סוף 
אני מרגישה כאילו אני יוצאת מכלא, 
קשה לי כאן אין ספק.
לברוח!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Sep 2012 23:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13447872</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=13447872</comments></item><item><title>יום אחרון בעבודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13441922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר.. אפרד מכולם.
שהיו איתי במשך שלושת החודשים האלה ולמדתי להתחבר לכל אחד ואחת מהם
הסיבה היחידה שבאמת התחלתי לעבוד בעבודה הזו היא מפני שהייתי זקוקה לכסף לרשיון
למעשה עד היום אני זקוקה לכסף הזה אבל בכל מקרה.. 
בורא עולם אפשר לי לעבוד ולשלם את שעורי הנהיגה האלה
אני מאושרת כל כך שבאמת נכנסתי לעבוד שם
למדתי כל כך הרבה על עצמי הבנתי גם כמה אני יכולה ומי אני בעצם כמו תמיד מגלה על עצמי דברים חדשים.
מחר אני אפרד מכולם וגם מהמנהל שלי שעשה למעני המון
רק עוד שבוע ואני מתגייסת.
מקווה שלאחר שאסגור את הדלת הזו אסגור גם דלתות אחרות כמו רשיון ואתחיל צבא.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Aug 2012 23:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13441922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=13441922</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13436223</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לרגע זה נראה לי ממש מוזר
כמה שהחיים שלי משתנים מיום ליום
מצאתי את אהוב ליבי ואיתו אני אחיה לתמיד 
כרגע אני מחכה לו בביתי שיחזור מהעבודה 
בכדיי שאוכל לשמוע אותו מוסר לי לילה טוב ואומר כמה שהוא אוהב אותי.
האומנם לא כל דבר הצליח לי בזמן האחרון ודיי קשה לי עם הכל
אני מתמודדת יום יום שעה שעה ולא קל לי.
אבל עדיין יש מי שמקשיב לי, ומי שנמצא איתי.
לשבת ולחכות עם כל העייפות שהצטברה במשך היום הזה לאהוב ליבי.
כשאני חושבת על הכל אני מבינה כמה שזה מצחיק שעד עכשיו אני לא הצלחתי לעשות רשיון,
שעד שאני מתגייסת לצהל אני הופכת להיות פאקינג פקידה מזדיינת במקום לוחמת.
קטע לא?! 
אני כעוסה על הכל. 
ואני עייפה.. נורא עייפה.
בא ותעניק לי כתף לבכות עליה, אני לא צריכה מעבר לזה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Aug 2012 23:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13436223</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=13436223</comments></item><item><title>הרגעים האלה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13086326</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתקשרת אלייך אתה לא עונה עוד מאתמול.. הלכת לבלות
אני מתקשרת לאחותי, אולי תצא איתי לאנשהו היא מסננת אותי מהבוקר.
אני מחזיקה את עצמי מלבכות, רק לא לבכות.
מתקשרת אלייך.. אמא, הדבר הראשון שאת אומרת לי הוא שגם היום לא תיהיי בבית ואז אני מתחילה לפרוץ בבכי.
כל כולי מוצפת בבדידות איומה, גופי כואב.
זה מזכיר לי את הימים של פעם, בזמן עבר.
עבר משמעותו דבר שכבר קרה, עבר... והרגע העבר הזה? מרגיש כלא עבר.
עטוף אותי ברכות והענק לי אהבה כמו שרק אתה יודע, הענק לי חום בקור הנוראי הזה.
תיתן לי את הכח להמשיך לחיות, החיים גדולים עליי, הנשימה אף היא נעשית כבדה עליי.
נופלת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Mar 2012 12:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=13086326</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=13086326</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=12976604</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתאום אני מוצאת את עצמי אובססיבית אלייך, לא מפסיקה לחשוב עלייך וגם אתה לא עלי וזה מה שמדהים.. שזה הדדי.
זה הכי תמים שיש, לשבת איתך בים ולא לחשוב על דבר, רק אני ואתה והעולם? לא חשוב כרגע.
הלוואי ולא הייתי צריכה לחשוב על הזמן..על ההורים.. הלוואי והייתי שקטה, שהכל היה זורם ופשוט יותר אבל זה לא כך.
אילו רק יכולתי לגור לבדי, להיות חופשיה.. לעוף לשחקים.. לבא אלייך מתי שארצה וכשיבא לי סתם לשבת בים לעשות מדיטאציה בלי שאף אחד יפריע לי או ישאל איפה אני.
אנשים מתעסקים בעבודות, בלשרוד ושוכחים שיש גם אותם כאן, שהם צריכים את השקט שלהם.. כן זה עצוב שלפעמים כולם פשוט שוכחים מעצמם.
אני לא רוצה לשכוח את עצמי ולהתעמק בבגרויות ובלאגנים זה לא מעניין אותי, אני רוצה לאהוב אני רוצה להיות חופשיה.
אני רוצה להתגייס ולברוח מהמקום הזה, אני כ&apos;&apos;כ חנוקה פה, אני בטוחה שכ&apos;&apos;כ הרבה פעמים אני לא אחזור הבייתה.. פשוט אשן אצל מישהו אחרי הבסיס.
ולמה? כי חנוק לי פה.. אני פשוט לבד כאן, וסוף סוף יש לי הזדמנות לברוח.. אז למה לא?..
יהיה בסדר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jan 2012 21:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=12976604</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=12976604</comments></item><item><title>עכשיו תורי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=12969716</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגיע הזמן לשחק קצת לא? :) כל כך כן.
יקירי? אני נאלצת לשחק איתך .. יודע למה? כי שחקת איתי יותר מידי.
איזה צחוק נכון? ממש מצחיק ..
כמהפעמים של... לא זמינה. למה? עסוקה.
עצוב שככה צריך להתנהג .. תאחלס לא?..
כשאני מסתכלת במראה.. אני אוהבת את עצמי וככה אני אתנהג
וכשגבר רוצה הוא רוצה ולא משחק משחקים. נקודה.
וכשאני אוהבת את עצמי? אני לא אתן לאף בן זונה לזלזל בי לא משנה כמה אנחנו קרובים.
:) שיהיה אחלה לילה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Dec 2011 21:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (את פנים אחרות מכולם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=733694&amp;blogcode=12969716</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=733694&amp;blog=12969716</comments></item></channel></rss>