לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

כל הגוף כואב לי מעצבים ומכעס עצמי נוראי.

אני לא רוצה שום קשר יותר. עם אף אחד פשוט ככה.

אני לא רוצה לשמוע יותר לא רוצה להרגיש

לא רוצה לדעת ולא להבין

כי שמעתי מספיק כי הבנתי מספיק וכי הרגשתי מספיק

הרגשתי אשמה הרגשתי כואבת הרגשתי אספסופית הרגשתי הכל חוץ מאהבה.

ידעתי יותר מידי, יותר ממה שהייתי צריכה לדעת אי פעם, יותר ממה שרציתי ויחלתי לעצמי

ראיתי עולם ומלואו ראיתי יותר מידי ראיתי קשה מידי וכואב

אמרתי המון ואולי גם דברים שהצטערתי עליהם אבל עשיתי והוצאתי מתוך נשמתי את כל הרוע והכאב

חיבקתי בלי סוף, הקשבתי אהבתי דאגתי. אבל לא קבלתי דבר בחזרה.

לקרוע את הסדינים לזרוק את הכריות להוציא את הספרים מהספריה לבכות בקולי קולות לדפוק את הראש בקיר וליפול ארצה ולרצות להגיע לשורשי האדמה "מעפר באתי ולעפר אשוב" בקשה אחרונה, רצון אחרון ודיי.