המצב חרא
רבתי עם החברה הכי טובה שלי, על שטות . אבל היא כמו תינוקת מתעלמת מימני .. כיאלו מה ? את בת 4 ? את יותר מידי פחדנית בשביל לדבר איתי ? אוף איתה .
בזמן האחרון -כולם- מעצבנים אותי .כולם .
אני פשוט רוצה שכולם יעזבו אותי בשקט . נכנסתי למן מצב של דיכאון , ואני כמו פוסטמה טוחנת , אכלתי יום אחד כמעט חפיסה שלמה של שוקולד והלכתי להקיא אותה . יום ליפני זה אכלתי פרוסת עוגה, הקאתי אותה . יומיים ליפני זה אכלתי פסק זמן , הקאתי אותו .
אני שונאת את עצמי .
והחופש הזה .
חשבתי שיעודד אותי.
אבל לא .
ביינתים לא .
נקווה שישתפר .
אני חוזרת להרעיב את אצמי. נמאס לי מאיך שאני נראית .
שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמהנ שמנה שמנה שמנה משנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה.
דיי כבר.
הרבה זמן לא נכנסתי לבלוג .
אני כאילו מדחיקה את זה .
לא רוצה שתידעו שאני כזאת חלשה , זה שובר אותי .
היום , כשנכנסתי לבלוג , אחרי תקופה יחסית ארוכה (5 ימים) בשבילי זה הרבה.. הגבתי על התגובות שעוד לא הגבתי עליהם . בזמן שקראתי את התגובות התחזקתי כזה . ידעתי שאני יכולה להצליח .
ואז אני קוראת את התגובה האחרונה :
זהו ממחר מפסיקה לאכול . אני אוכל רק מתי שאני ממש ממש רעבה . ולא יותר מזה . ארוחות קטנות ומצומצמות .בלי הקאות. בלי דברים משמינים בכלל . אני חייבת לרדת .חייבת . אסור לי לאכזב את עצמי . עשיתי את זה כבר מספיק פעמים
לילה טוב לכם אוהבות ♥
תישארו חזקות .