אני יודעת שאת יכולה , השאלה היא כמה את רוצה את זה
המשפט הזה הוא המשפט שהולך להדהד לי בראש בתקופה הקרובה .
חברה שלי אמרה לי אותו .. כשאמרתי לה שאני צריכה מוטיבציה .
אתמול לפני שהלכתי לישון ראיתי את התכנית ' הבטן הרכה שלי '
בתכנית יש מישהי שהיא אכלנית כפייתית . מכורה לאכול .
והיא נכנסה לתכנית כזו שקוראים לה "גריי שיט " בתכנית הזו היא לא אחראית לאוכל שלה .
מישה ואומר לה מה לאכול כמה ואיך . היא חייבת לאכול כמות גרמים מסוימת של אוכל לא גרם יותר ולא גרם פחות .
יש קטע שהיא אומרת .. שהיא לא יודעת אם היא תוכל להשתחרר מיזה מתישהו .
להיות חופשייה , עצמאית . להשתחרר מהאוכל .
גם לי יוצא לחשוב ככה לפעמים ...
אני יהיה תמיד בדיאטה ?
אני אוכל לאכול מתישהו בלי לחשב כמה קלוריות יש בזה ?
המחשבה על זה מלחיצה אותי .. וכמעט שוברת אותי ...
אני מקווה שאני יצליח לדעת את הסוף . שאני יגיע למשק ליעד שלי ויידע לא לרדת עוד .
אלא להישאר שם , לדעת לאכול לפעמים משהו שטעים לי ואז לחזור למסלול בלי ליפול שוב לבור ללא תחתית הזה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
