העניין הוא כזה:
אני קוראת עכשיו את הטרילוגיה האירוטית המדוברת fifty shades of grey.
למי שלא בעניינים, מדובר ברומן, אירוטי כאמור, שמספר את סיפור אהבתם של כריסטיאן, איש עסקים מוצלח ומתוסבך (fifty shades of fucked up) ואנה, אישה צעירה שהרגע סיימה את הלימודים ומתאהבת בו עד מעל לראש. עד כאן הכל סבבה, אלא שכריסטיאן, לפחות עד שפגש את אנה, ידע לקיים רק מערכות יחסים של שולט ונשלטת, ולמעשה רואה את עצמו כסדיסט.
לא ארחיב יותר מדי בפרטים, גם כדי לא לכתוב בטעות איזה ספוילר, אבל גם כי זה לא ממש משנה. העיקר הוא שהקריאה בספר עוררה אותי מבחינה מינית בצורה מדהימה. משהו בחוזק ובעצמה של כריסטיאן, יחד עם התיאורים המוצלחים של הסקס (הרב. מאד.) בספר, פשוט, אין מילה טובה יותר - מחרמנים.
אבל זה ממש לא חייב להיות תיאור מפורט של סקס עצמתי כדי לרגש - מספיק, למשל, דיאלוג כזה:
Does this mean you're going to make love to me tonight, Christian?
No, Anastasia it doesn't. Firstly, I don't make love. I fuck… hard
או מנהגו המרנין של כריסטיאן להודיע לאנה, בפירוט, מה הוא עומד לעשות. (רמז - אין מדובר בעבודות הבית).
והתיאור המפורט של הסקס |אנחה|.
אז כשאני עמוק בתוך הספר אני מסתובבת בעולם כמו על סף של ריגוש, חרמנית, מצפה למשהו.
אבל בין לבין, בירידה מהגל, אני חושבת לעצמי על הסקס המטורף הזה שאני קוראת עליו, על החיבור המחשמל בין שני אנשים, על אורגזמות שמביאות את הגיבורה המספרת לסף עילפון ולערפול חושים, על תשוקה שלא יודעת שובע - האם קיים משהו כזה, או לפחות קרוב לו, במציאות?
ואני יודעת שמדובר ברומן ולא בסרט תיעודי. ובכל זאת.
האם כמו באהבה, שעדיין לא התקיימה אצלי במציאות כמו בספרים, כך גם דינו של הסקס? לקרוא ולא לדעת?
וזה לא שסיפורים כאלה קיימים רק בספר הזה. או בספרים אחרים. כאן בבלוגיה למשל, יש כל מיני בלוגים שמתארים סקס שהייתי בהחלט מוכנה לחוות כמוהו. ואני לא מדברת על כל מיני בלוגים מופרכים שברור שמתארים איזו פנטזיה הזויה או שנועדו לקבל תגובות מאד מסוימות (שאני, אגב, ממש לא מחפשת. תודה מראש).
הנה, למשל, בלוג שאני אוהבת במיוחד, וגורם לי לכמיהה עזה לחוות לפחות חלק ממה שמתואר בו. ואני בהחלט תופסת מעצמי אישה מינית, ואוהבת, ועם תשוקה. ועם רצון להעצים את ההנאה והקרבה המינית. אבל שום דבר ממה שמתואר בפוסט אליו קישרתי לא ממש קרה לי אף פעם. גם לא בתחילת הקשר או עם סטוצים, ולא אחרי שנים של ביחד. קרתה לי חרמנות מטורפת, ואני כן מגיעה לסיפוק ביחסי מין, תמיד. אבל זה נראה לי, לפחות מהתיאורים, כמו ההבדל בין לשבוע מאורז לבן ושניצל טבעול, לבין לאכול ארוחה במסעדת שף.
באיזשהוא שלב חשבתי שאולי זה פשוט עניין של פרזנצטיה ושיווק. של הצגת אותו סקס שאני מכירה, עם אותן אורגזמות ואותם "שטיקים", בשפה נורא יפה ועם איזו רומנטיזציה שנובעת מהאהבה לפרטנר, או סתם התאהבות במחשבה שהיה לי סקס כזה מדהים. ובכלל, יש אנשים שפשוט אוהבים להיות מבסוטים ממש שיש להם, ולחשוב שזה מעולה, גם אם אחרים לא בהכרח היו מתארים ככה את הסיטואציה. אתן יודעות, אותם אלה שהארוחה שאכלו במסעדה הייתה הכי מדהימה, והטיול בחול היה מושלם שאין דברים כאלה, וכן הלאה. (והצד השני של המטבע הוא כמובן האפשרות שאני פשוט לא אוהבת להיות מרוצה ממה שיש לי, ושאחרים היו מתארים אולי כמדהים...)
(אגב - מעניין לראות את ההבדל בצורה שבה גבר מתאר יחסי מין של אנשים מהשורה, בבלוג שגיליתי לאחרונה, ולגמרי מדליק ומעניין אותי.)
לא יודעת איזו אפשרות אני מעדיפה...זו שאומרת שאין סקס אחר, או זו שאומרת שיש ואני בגילי המופלג עדיין לא מצאתי אותו.
laters baby
כינוי:
מיס ביהייב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
