1. הרגע הזה שאחרי המקלחת, שמקריאים ספר במיטה. האפשרות שאצליח להנחיל להם אהבה לקריאה.
2. לשמוע את המשפט הראשון, להיות שם כשהשפה נוצרת.
3. האפשרות שאצליח לגדל איש/ה אהובים, שלווים, בטוחים בעצמם.
ש' נורא רוצה ילדים. תמיד רצה, וככל שהזמן עובר רוצה יותר. ובעיקר רוצה לדעת מה אני רוצה. תגידי אם כן או לא, ואני אתמודד.
אבל אין לי תשובה. עכשיו אני לא רוצה. כי אני רוצה אולי ללמוד עוד תואר או לימודי תעודה בשנה הבאה. ואני רוצה לטוס לחו"ל. ואני אוהבת לשתות ולעשן, ולהתבטל בסוף השבוע. ואני לוקחת ציפרלקס. וגם ככה קשה לי לנהל את עצמי, אז משפחה שלמה? וגם ככה אני חרדה ממליון דברים - אז להוסיף לזה דאגה להריון? לילדים?
ואם לא היה העניין הזה של הגיל, פשוט לא הייתי חושבת על זה. טוב לי ככה.
אבל אני יודעת שיש את העניין של הגיל, ומי אמר שאצליח מיד. ולהיות הורים מבוגרים זה אולי לא כל כך הוגן כלפי הילדים. ואולי זה יהיה יותר קשה לנו. ובכלל, אף פעם זה לא זמן טוב לילדים, אז פשוט צריך לעשות את זה. וזה האושר הכי גדול, ולא ידעת מה זו אהבה עד שהיו לך ילדים. זה נותן משמעות לחיים. מכירה את כל הטיעונים.
רובם מרגיזים אותי. לחלקם יש לי תשובות שאני יכולה לחיות איתן, ולחלקם לא.