הפסיכומטרי הזה מחרפן אותי. ממש. מעניין כמה זמן הריכוז הארוך להפליא (והלא אופייני לי) יחזיק.
הכל בגלל שהמדריך שלנו חתיך.
לדעתי זאת הסיבה האמיתית למוטיבציה שלי.
עצוב כמה שזה פרימיטיבי...
ומאז שהתחלתי את הלימודים האלה, פתחתי כזה מחסור של שעות שינה,
אני כל היום עייפה אבל בכל זאת לומדת עם קפה וזירו וכל השטויות האלה...
ומשום מה נהייתי ממש חרמנית וזה מבאס כי אני יודעת שלא יהיה לי
אף סוג של סקס בזמן הקרוב כי אני לא מוציאה את האף מהספרים
ולא יוצאת לשום מקום כי אני לומדת. זה ייקח 3 חודשים. עד ה-7/7.
הלבד שלי פתאום יותר מפריע לי, אבל מצד שני - אין שום סיכוי שאם היה לי חבר,
הייתי מצליחה לשלב אותו עם כל הפסיכומטרי הזה. בחיים לא הייתי מצליחה...
אז ת'כלס, מה אני צריכה עכשיו חבר על הראש? אני צריכה להגיד תודה שאני לבד.
וואו, תודה!
לא.. זה לא משפר את ההרגשה.
אז אני מניחה שנשאר לי רק להשקיע את עצמי בפסיכומטרי ולפחות להוציא ציון גבוה,
זה באמת ישמח אותי. אפרופו ציון גבוה, זה מזכיר לי שאני צריכה לבדוק כמה צריך להוציא
בפסיכומטרי כדי להתקבל ללימודי הנדסת תעשיה וניהול בבן גוריון.
לא שאני יודעת בטוח שזה מה שאני רוצה, אבל לפחות שיהיה איזשהו רף ראשוני,
סוג של מטרה באופק, אחרת אני באמת אתחרפן סופית.
נו, נראה. קודם כל לישון. זה הכי חשוב. לישון...........
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הגיגית בהפרעה