http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930פורקן וכל זהheCopyright 2026 הגיגית בהפרעה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12760844<div align="right" dir="rtl">זה לא אומר שהחמסינים נגמרו אבל זה אומר שהחורף ממש מתקרב! סוף סוף</div>Fri, 23 Sep 2011 12:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12760844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12760844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12667858<div align="right" dir="rtl">עדיין הרגשה מגעילה ואני שונאת את הקיץ זאת פשוט עונה מגעילה חם לי ודביק לי וכואב לי הגב ואני כמו איזה זקנה. פשוט מן מצב דביק ומגעיל שאני לא מצליחה לצאת ממנו. איכס.</div>Sat, 06 Aug 2011 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12667858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12667858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12665860<div align="right" dir="rtl">עייפות חולשה עצבים אין חשק לשמוע אנשים מדברים. לא מצליחה להקשיב. רק רוצה לישון אבל חולמת דברים מטרידים... חוסר חשק, חוסר מוטיבציה. אין מטרה לשום דבר. למה זה קורה?</div>Fri, 05 Aug 2011 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12665860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12665860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12661925<div align="right" dir="rtl">הכל בעיקר מוזר... אחרת כזה. אני לא מכירה את עצמי.. או שכן? אוף</div>Wed, 03 Aug 2011 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12661925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12661925http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12643569<div align="right" dir="rtl">היה חרא, פשוט חרא. נמאס לי שאנשים בגיל שלי מתים זה כל כך מגעיל ולא טבעי... לראות הורים קוברים את הילד שלהם.... ולא הספיק שהיא מתה (סרטן בראש), אלא גם היו חייבים לעשות לנו הרצאה בצבא על תאונות דרכים - הורה שכול שהילד שלו מת בתאונה. כמה אפשר לסבול מהחרא הזה?!?!! נמאס. תפסיקו למות.</div>Mon, 25 Jul 2011 22:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12643569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12643569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12638439<div align="right" dir="rtl">אני רוצה חדר מסודר. בית שאפשר להביא אליו אורחים בלי להתבייש. להיות מסודרת באופן כללי. לשנות - הכל! גם את המראה החיצוני וגם את החדר ו... אני מניחה שהצורך הזה בשינוי התעורר בגלל שמשהו אצלי בפנים השתנה וזה דורש שינוי של הכל... אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל... החדר הזה כבר מגעיל אותי ואין בו מספיק מקום לאחסון, הכל מאובק וישן ומגעיל ומתפרק, גם הרהיטים. קיוויתי לצאת מהבית בגיל 18 - עם הגיוס - להיות בבסיס סגור ואח"כ כבר איכשהו להסתדר. אז אוקיי, אחרי הגיוס (והטירונות וההצבה) הבנתי שלצאת מהבית - אני לא אצא בשנתיים הקרובות. באמת, יחידה מקסימה, אנשים מקסימים, אפשרות לסוג של חיים באזרחות.. חבל לפספס (למרות שאני דווקא קיוויתי שכל החיים שלי יהיו הצבא ושלא יהיה לי מקום לחיים באזרחות אבל מילא). אוקיי. הבנתי. ניצלתי. עשיתי פסיכומטרי תוך כדי השירות. מה רע? גרתי עוד קצת בבית, למדתי (נראה לי) להסתדר יותר טוב עם המשפחה שלי, ז"א להתמודד עם הבעיות במקום לברוח מהן. אז חשבתי "אוקיי, נדחתה לי היציאה מהבית בשנתיים. לא נורא! נצא בגיל 20" - שזה ממש עוד כמה חודשים. השחרור שלי עוד ח</div>Sat, 23 Jul 2011 13:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12638439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12638439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12629861<div align="right" dir="rtl">אם הייתי לומדת בהוגוורטס, הייתי מתקבלת להפלפאף - בול אני."טוב לב, נאמנות, יושר, חריצות.." פשוט בול. כי אני ממש לא אמיצה, לא בעלת תושייה, שלא לדבר על תחמנית... ו...חכמה? אולי אבל לא מאלה שאוהבים ללמוד, בטח לא מאלה שיהנו מלפתור חידה כל פעם שרוצים להיכנס לחדר. רולינג ממש הצליחה לחלק את הבית ספר הזה ל-4 הבתים שמייצגים את כל גווני האוכלוסייה. אני לא חושבת שקיים מישהו שלא מתאים לאף בית. אז נכון, בטח יהיו אנשים שמתאימים ליותר מבית אחד... בכל מקרה יש סיבה לזה שהסיפור שלה כל כך הצליח (חוץ מהעובדה שהיא הייתה ממש נחושה בדעתה והמשיכה להתעקש על ההוצאה לאור של הספר שלה, למרות שהוא נדחה 19 פעמים). איך בכיתי בסרט... לא כי הוא היה מרגש, הרי קראתי את הספר, ידעתי איך זה יגמר...וגם שנאתי את הפרק האחרון. אבל זה שהסרט היה האחרון ושלא יהיה עוד הארי פוטר.... זה גרם לי להבין שנגמרה לי הילדות,שאני גדלה, שהחיים ממשיכים הלאה ושכמו שהארי פינה את הוגוורטס לילדים שלו, גם אני אצטרךמתישהו לפנות את השטח לצעירים יותר..... זה לא קל.</div>Tue, 19 Jul 2011 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12629861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12629861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12626849<div align="right" dir="rtl">הפסיכומטרי המזדיין מאחוריייייי!!!!!!!!!! (לפחות ל3 חודשים הקרובים, למקרה שהציון יהיה גרוע). כיף כיף כיף כיף!! או שלא כל כך? עכשיו כל הדברים שדחיתי ל"אחרי הפסיכומטרי" נופלים עליי בבת אחת.. אבל היי, היום אני הולכת להצגה אז לא איכפת לי בכלל............... נראה מה יהיה. כל כך עייפה, אפילו להצגה אין לי כוח ללכת אבל עוד שעה צריך לצאת אז אני אתכונן עכשיו ו..פאק אני גם נוהגת. נהדר. אני חייבת כסף. מתה מסקרנות מה יהיה הלאה. מתה!!!</div>Sun, 17 Jul 2011 18:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12626849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12626849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12624801<div align="right" dir="rtl">גאד. אין לי מה לעשות עם עצמי. אבל היה משהו מעניין, הייתי בבית של בן דוד שלי שחוגג שחרור ויומולדת- והיו גם עוד קרובי משפחה.. בקיצור בנוסף לכולם, היו 4 ילדים בני 5-7 ותינוקת בת 3 חודשים. ודווקא היה נדמה לי שאני לא סובלת ילדים. אני לא אוהבת לעשות בייביסיטר, נרתעת מילדים באופן כללי ועוד יותר מפחדת מתינוקות. בחיים לא החזקתי תינוק על הידיים. ובכל זאת, היום דיברתי אל התינוקת הקטנה הזאת (שהייתה על הידיים של סבתא שלה, לא אצלי - בלי להגזים) - ועשיתי לה את הפרצופים הידועים שלי (שמבריחים אנשים בד"כ, אגב - דרך טובה לנפנף בנים לא רצויים, או אנשים בכלל) - והיא פשוט בהתה בי כמו איזה מהופנטת וחייכה וצחקה.. וואו... צחוק וחיוך של תינוק זה אחד הדברים (אם לא ה-!)ואז חשבתי שאולי מתאים לי בעתיד לעסוק במשהו עם ילדים.. זה לא שלא חשבתי על רכיבה טיפולית... אבל לא יודעת. פתאום זה קצת יותר קורץ לי. ת'כלס הבנתי שמה שמרתיע אותי בילדים, זה לא הילדים עצמם, אלא אלה דווקא ההורים. הרי יש לי כישרון קומי, יש לי פרצופים מצחיקים ואני לא מתפדחת לדבר כמו מטומטמת או לעשות שטויות וקולות מוזרים - שאלה דברים שמצחיקים ילדים, ואגב,</div>Sat, 16 Jul 2011 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12624801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12624801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12621017<div align="right" dir="rtl">עוד 3 ימים וזה מאחוריי. עוד 3 ימים הפסיכומטרי הזה יגמר ואני אהיה "אדון לעצמי" (כן בטח) חצי שנה התעסקתי בחרא הזה. נמאס לי. נכון שאני אמורה להתחיל לא ללמוד רק ביום שבת, אבל כבר עכשיו נמאס לי. האמת שכבר מלפני חודש נמאס לי, אבל הפעם זה ממש. כן, עשיתי סימולציה היום אבל אין לי זין יותר לחרא הזה!!!!!! ויש לי סחרחורת ואני כל שניה מתעתשת ויש לי נמלים בחדר ואין לי איפה לישון ונמאס לי מהתוכים האלה שצורחים לי באוזן 24/7 ואמא לא מוכנה להעיף אותם. נמאס לי מהבית הזה. מהחדר הזה... אני צריכה שינוי - דחוף. באמת, לא משהו דרסטי - מספיק איזה תספורת + עיצוב קצת אחר של החדר שלי, עם שילוב של להכיר עוד קצת אנשים חדשים לצאת איתם (מה קרה? אסור להרחיב את המעגל החברתי?) - רק משהו קטנטן כזה ואני ארגע.... זה כמו שכשבן אדם רעב- הוא מרגיש שהוא יכול לטרוף את כל העולם עכשיו, אבל ת'כלס הוא נהיה שבע מארוחת צהריים טובה (במקום לחפור על העיקרון, אני אתן את הדוגמה הקלאסית מ"על כלבים וגנבים" של דיסני - "אני רעב, אמא, אני רעב! אני יכול לבלוע אפילו פיל שלם!" וכל מה שהוא אכל בסופו של דבר היה איזה פרוסת נקניק). אז ככה אני: "נמאס ל</div>Thu, 14 Jul 2011 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (הגיגית בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728930&blogcode=12621017http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728930&blog=12621017