לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


פורקן וכל זה

Avatarכינוי:  הגיגית בהפרעה

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2011

זה שווה את הכאב?


תפעילו את זה כשאתם קוראים את הפוסט, השיר הזה מעביר בי צמרמורת מעורבבת מצברוח רומנטי-נוגה וזה מתאים...


(אם זה לא עובד, אז תלחצו כאן). 

אני יודעת שזה אולי ישמע קצת נואש ואפילו דוחה,
אבל קשה לי עם הלבד הזה, במיוחד שאף פעם לא היה לי ממש קשר רציני עם אהבה בתוכו.
לא אמרו לי 'אני אוהב אותך', 'אני מתגעגע אלייך, מותק' או כל דבר בסגנון.
אני רוצה שיהיה אחד כזה שאני אוכל לשלוח לו את האהבה והחלומות שלי
במכתב מטאפורי, בלי לצאת פלצנית / מטומטמת בעיניו. שיעריך את זה.
ואז אני אהיה מוכנה גם לחתום בנשיקה...
כן, מרגישים את הריקנות הזאת. אני מניחה שהיא אולי יותר גדולה ברגע שמאבדים את מה שהיה,
ולי אף פעם לא היה. ואני מפחדת מכל הרעיון של להיקשר למישהו, כי אפשר לאבד וזה כואב.
אבל אולי האושר שהאהבה נותנת שווה את הכאב הזה? אני לא יודעת, יכולה רק לנסות.

רק לנסות
נכתב על ידי הגיגית בהפרעה , 23/3/2011 23:05   בקטגוריות אהבה ויחסים, ריקנות, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להגיגית בהפרעה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הגיגית בהפרעה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)