פורקן וכל זה |
 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2011
מאבק. האמנם?
חרא, בסדר?! חרא אחד גדול! חרא חרא חרא.
לא מספיק נאבקתי, אלא רק התנוונתי מבחינה חברתית. ככה אני מרגישה לפחות.
עד מתי אני אמשיך לרדוף את עצמי עם הדברים האלה?!
אני מנויה בקאנטרי קלאב, ולא הלכתי לחוג אחד שם (רק שחיתי).
אני ממש מרגישה חרדה כשאני באה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה.
לא משנה אם זה ברחוב, בחנות, באוטובוס... כאילו יש איזה קרח ראשוני
שעוטף אותי, אבל מצד שני הוא גם נשבר נורא מהר (אם הצד השני
נותן לי הרגשה של ביטחון).
ושוב אני נלחצת מה"עבודה" במשרד (עבודה עלאק, קובעת דיונים ומסדרת לו"זים).
לא יודעת אוף! עדיין לא מפסיקה לרדוף אותי המחשבה "מה חושבים עליי?
מה אומרים עליי? עדיין אוהבים אותי גם אם עשיתי ככה? וככה? ועכשיו? ועכשיו? ועכשיו?
עדיין? ואם ככה? ואם אני אעשה אחרת? ועכשיו?..." כמו הפרסומת המעצבנת הזאת בטלוויזיה.
אפרופו טלוויזיה, לא ראיתי משפחה חורגת של יום ראשון. בא לי.
בא לי לרכב ואני כמו מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת לא הולכת לחווה שנמצאת פאקינג מול הבית שלי!!! קיבינימט!!!!
עד כדי כך אני משותקת מפחד שאני לא יכולה ללכת שני מטר עד לחוות סוסים?!
אז מה אם יחשבו עליי כל מיני דברים? אז מה אם אני לא מדריכה טוב? אז מה אם אין לי ניסיון?
אז מה אם בדברים מסוימים אני לא טובה כמו אחותי? (אני פשוט נוטה לייסר את עצמי הרבה עם המשפט הזה).
מה קרה?! ביג דיל! מה איכפת לי בכלל? אני רוכבת? מדריכה בשבילי? נהנית? אז מה רע?
חוץ מזה שיש המון דברים שאני יותר טובה מאחותי, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה,
חשבתי שכבר סגרנו את הפינה הזאת, לא ככה?! מסתבר שלא. אולי סגרתי אותה בראש, אבל לא בלב.
אוף. זה מעצבן.
אבל אולי אם אני פתאום מרגישה את הדברים האלה מפריעים לי, זה סימן שסוף סוף התחלתי קצת
"לקפוץ למים"? אם אני מרגישה את הפצעים שלי שורפים מהמלח, סימן שמתרחשת פעולה
שמחטאת ומרפאה אותם. או אפשר להשתמש במשפט (מבקשת להקריא אותו באופן דרמטי של טלנובלה:
"החיים, זה כמו אופניים - אם קל לך - סימן שאת בירידה!"
(ונובע מכך שאם קשה לך, סימן שאת בעלייה! איזה חכמה אני!)
אגב זה מתוך "משחק החיים". כן, הייתי מכורה כבדה לטלנובלות האלה של hot, אבל באלופה 3 כבר התייאשתי.
לא יודעת אני פשוט מרגישה מוזר.
כאילו מלא דברים מציקים לי, שלא לדבר על השרירים המכווצים והכואבים שלי מהאימון, אבל היי, זה נחשב כאב טוב.
זה כאב מבורך, זה סמל לזה שסוף סוף התחלתי להזיז ת'תחת.
טוב, אני מניחה שברגע שאני אקרא את הפוסט הזה בדיעבד, אז אני אדע לאיזו תקופה הוא שייך.
אני אדע לקשר את הדברים לתקריות של אותה תקופה וללמוד על עצמי עוד משהו.
אולי. נראה. תאחלו לי סופ"ש נעים כי אני נוסעת לישון באוהל בים עם חברים וחברות ויהיה נחמד, נכון?
למרות שאני ממש לא רוצה ללכת עם בגד ים כי לא קניתי אחד נורמאלי וכי אני ממש שטוחה.
אוף די. חרא. באסה. נחמד? לא יודעת. מתי נדע? גם את זה לא יודעת. לא נדע. אף פעם. גם לא מחר.
ושכחתי להוסיף שאני חרמנית ואין לי זיון.
לא, זה מעבר לחרמנות. חסרה לי האינטימיות.
אולי בגלל זה המצברוח...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
