פורקן וכל זה |
 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2011
הקלה עצומה
וואווווווו כמה - לא - צפוי ! (בהמשך לפוסט הקודם)
הייתי היום באימון, היה אינטנסיבי, מתיש, סוחט זיעה, סוחט עצבים.
ממש לקראת הסוף כולם הרביצו לשקי אגרוף, ואני כבר הייתי באפיסת כוחות,
ולמרות זאת פתאום נוצר בי כל כך הרבה כוח להרביץ כל כך חזק בכאלה עצבים...
אין לי מושג מאיפה הגיע כל הכוח הזה. דמיינתי את כל החארות שעיצבנו אותי
בזמן האחרון (כולל האקס מהרשימות) בתור השק הזה ופשוט העפתי להם כאלה
בעיטות ואגרופים... ברור שאחרי כמה שניות שוב פעם הייתי באפיסת כוחות,
אבל הרגשתי כבר הרבה יותר רגועה ונינוחה...
לא רוצה לצאת בהצהרות כי אני יכולה לספור על שתי ידיים (אם לא יותר) את כל הפעמים
שחזרתי להתאמן אחרי המון זמן שלא הייתי - בשנה האחרונה. לא יודעת כמה זמן
אני אמשיך עם האימונים, אבל דבר אחד אני יודעת - רביעי אני שם!
יש לי הרגשה טובה לגבי התקופה הקרובה. אם אני רק אצליח להתגבר על המחסומים
הפסיכולוגיים שיש לי בנושא הלימודים, אם אני אצליח להאמין בעצמי שאני יכולה,
אני מאוד מקווה לשלב בין הספורט לפסיכומטרי כי זה מאוד יעזור לי. זה יכניס לי קצת
סדר ומסגרת לחיים. כי המסגרת שאני עכשיו נמצאת בה מאוד מאוד רופפת ויש לי
יותר מדי פינות חופשיות שאני יכולה לעגל. לא מתאים לי. אני לא מאלה שתופסים
את עצמם בידיים ומתקדמים לבד. אני צריכה מסגרת כדי ללמוד, מסגרת כדי לעשות ספורט.
אבל הרבה אנשים ככה, לא רק אני. בעצם אפשר להגיד שמעטים האנשים שכן מצליחים
להחזיק את עצמם קצר בלי שום מסגרת סביבם. משמעת עצמית גבוהה זה דבר מאוד
חשוב ונדיר. הלוואי עליי. לא נורא, כרגע בסדר לי לחיות ממסגרת למסגרת.
בקיצור, יש לי רק דרך אחת להביע את איך שאני מרגישה עכשיו:
:)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
