 פורקן וכל זה |
כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2011
איזו הרגשה מגעילה לא רוצה. מה זה החרא הזה?! אני מרגישה כל כך רע, בכל המובנים. לאקס מהרשימות יש תמונות חדשות בפייסבוק מהצבא, ו..פאק... הוא נהיה כל כך חתיך עכשיו וזה מעצבן אותי... ועוד ראיתי את 2012 עכשיו בטלוויזיה והשחקן הראשי ממש דומה לו. זה מה שהזכיר לי אותו וגרם לי להיכנס ולנבור בפייסבוק שלו. שלא לדבר על הרוסי ההוא שנהרג (בסרט) עם אותו שם של ההוא שהייתי ממש דלוקה עליו מהמחלקה שלי. גם בפייסבוק שלו חפרתי. מצאתי תמונות חדשות, עם החברה(הבת זונה)שלו. הבלוגר מסרב לענות להודעה שלי. וגם לפוסטים החדשים שהעלתי בבלוג הקודם. ואתמול עשיתי קטע מסריח ל"חברה" ישנה שלי, שהחליטה שהיא רוצה לחזור לצאת איתנו, אחרי שאני הייתי חברה ממש טובה שלה בכל משך י"ב, ובדיעבד הקשר איתה עשה לי ממש רע כי היא עשתה לי קטעים מסריחים (כמו למשל להתחיל עם האנשים שהיא ידעה שהייתי דלוקה עליהם). מה עשיתי לה? אמרתי לה שאני באה לאסוף אותה בשעה מסוימת וכשהיא לא הייתה בחוץ, פשוט נסעתי בלעדיה. כל כך מגיע לה! כמה פעמים עמדתי עם האוטו מתחת לבית שלה וחיכיתי לפרינססה... סוף סוף נסעתי בלעדיה פעם אחת! מגיע לה! כל כך מגיע לה!!!! אח.... נקמה "מתוקה". ועכשיו אני מרגישה ממש מרוקנת. אני חושבת שהגעתי לתחתית של התחתית. חופרת ונוברת בעבר, באקסים (אם אפשר בכלל לקרוא להם אקסים.. רשמית לא באמת הייתי עם אף אחד מהם אבל מבחינתי זה הכי קרוב לאקסים שיכול להיות). ורק גורמת לעצמי להרגיש יותר רע, ויותר להצטער על זה שאין לי אף אחד עכשיו.
אבל למסקנה אחת הגעתי בזמן האחרון - שאני עכשיו יותר יודעת מה אני רוצה לקבל מהקשרים שלי עם האנשים שמקיפים אותי, וכשאני לא מקבלת את היחס המתאים - מצדי לנתק את הקשר. גם עם בנים וגם עם בנות. הנה, לדוגמה עם החברה - בכיף אני אחזור להיות איתה בקשר, אבל לא כמו שהיה לנו פעם. אם זה שוב מתחיל להיות כמו פעם - שאני מחכה לה שעות כמו איזה מפגרת, אז לא תודה. ניפרד בסימפטיה. ואם אני יוצאת עם מישהו שלוחץ עליי להיות חברה שלו או לוחץ עליי לנשק אותו, שוב - תודה, שלום! (ניפרד בידידות).
אני חושבת שזאת מסקנה מאוד חשובה. אולי זה נראה כמו מובן מאליו וכבר הייתי צריכה להפנים את זה כבר לפני המוון שנים אבל זה לא היה ככה. הייתי נותנת לעצמי להיגרר לקשרים שמזיקים לי, ועכשיו שמתי לזה סוף. החלטתי שאני לא מתפשרת.
אז למה אני עדיין מרגישה כל כך רע? כל כך מרוקנת? כל כך מנופחת(מאוכל)? אני יודעת את התשובה. ספורט. אני לא עושה ספורט. אני צריכה להזיז את הגוף שלי ולגרום לו להפריש את ההורמונים האלה שעושים מצב רוח טוב, ואז אני אפסיק לחשוב כל מיני דברים פילוסופיים על החיים.
בסדר, מחר. מחר אני חוזרת לאימונים במכון (אומנויות לחימה) וסוף סוף ייכנס לי קצת מורל לנשמה ואני אפסיק לחשוב על כל הדברים המפגרים האלה שמציקים לי עכשיו.
יהיה בסדר.. נכון? נכון?!?!?!!
| |
|