פורקן וכל זה |
 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2011
תוצאות
יוצאת היום!!! נהיה איזה 12 אנשים בבר נרגילות, כשחצי מהאנשים לא מכירים את החצי השני.
נראה שהולך להיות כיף :) ולמה? כי גם האדון יהיה שם, זה שאני יוצאת איתו!
אני מרגישה כל כך שונה בהשוואה לקודם.. כשהייתי בקשר עם הבלוגר, כל הזמן
הייתי משוכנעת שמשהו לא בסדר איתי, שאני דפוקה, ושרק ככה - כשמצאתי מישהו "דפוק"
(בעצם: אחד שמרוב שנדמה לו שהוא מתוסבך, באמת הופך לכזה) כמוני, אז הרגשתי
כאילו יש לי כל כך הרבה מזל, שמצאתי את הדרך שבה "אנשים כמוני" יכולים למצוא אהבה.
זה היה סוג של קשר מרפא, למרות שלא הייתה בו הרבה אהבה (בעצם: תשוקה).
ואני חושבת שהסיבה שיצאתי ממנו כל כך מחוזקת הייתה בגלל הדברים שהוא אמר לי
בשיחה כשהוא "נפרד" ממני - אמר שאני בחורה מדהימה ויפה וחכמה ושהוא יאכל את
עצמו על זה שלא מצליח לו איתי. ובדיעבד כשאני חושבת על זה, הרבה פעמים נהוג
להחמיא לבן אדם שנפרדים ממנו, כדי לתת לו הרגשה יותר טובה בתור "הנזרק".
ואני - אני ממש בעד! לדעתי זה אפילו קריטי ברמה שזה יכול להפוך את הפרידה לכואבת
ברמה בלתי נסבלת או להפוך אותה לפרידה מחזקת.
אני ממש לא מאמינה שהוא שיקר לי, כי כשהוא אמר לי את הדברים האלה הבנתי שהם
בעצם נכונים עליי מההיכרות שלי עם עצמי. ויודעים מה? אפילו אם הוא לא באמת התכוון
למה שהוא אמר, אפילו אם הוא לא באמת חשב שאני כזאת מקסימה, אז מה? אני חושבת ככה
עליי וזה מה שחשוב!
ופתאום אני מצליחה באמת ובתמים להאמין שאני מיוחדת, ושאני באמת שונה מכל הבנות בעולם
(בסדר, אפשר להגיד את זה על כל אחת בעולם ורק המשפט הזה הופך את כל הסיפור לפילוסופיה בפני עצמה,
וכן, אפשר להתפלצף על זה שנים אבל למי יש כוח?!?!!).
בקיצור, עצם זה שאני מאמינה שאני מיוחדת ואיכותית, עוזרת לי להיות "ביצ'ית" (כמו בספר) אמיתית
וככה גורמת לזה הנוכחי להתאמץ בשבילי ולכבד אותי. שלא לדבר על להתאגות בי.
אז נכון, יש לי עוד המוווון מה לעבוד על עצמי כדי להגיע למצב האידיאלי שרציתי (גם על הרף שהצבתי לעצמי
אפשר להתווכח אם זה ריאלי או לא אבל זה כבר לפוסט אחר). ובכל זאת אני מרגישה שכבר עשיתי דרך
כל כך ארוכה... אם הייתם קוראים את הבלוג הישן שלי, הייתם מבינים עד כמה השתניתי.
ההערכה העצמית שלי כל כך גדלה שזה מדהים (והיא עדיין נחשבת נמוכה יחסית, אז מה זה אומר
על המצב שהייתי בו לפני שהתחלתי לעבוד על זה?!?!! איך חייתי ככה??!!).
בקיצור.. סוף סוף מתחילים לראות (סוג של) תוצאות.
אני מרוצה :)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
