פורקן וכל זה |
 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2011
כמה שהאהבה מטמטמת
ככל שאני מדברת איתו יותר, ככה אני רק מוצאת עוד ועוד נקודות משותפות שלנו.
כמה פוטנציאל יש בקשר הזה......... כמה אנחנו עוד רק בהתחלה (בהנחה שזה יימשך).
בא לי אותך.
ואתה משתחרר תוך חצי שנה, ואז טס. ומתי חוזר? לא יודעת. בטח חודש, משהו כזה. לא משהו רציני.
כי כל עוד אנחנו ג'ובניקים, עם היומיות האלה, אין שום סיכוי שאני אשן אצלך או שאתה אצלי באמצע השבוע,
כי אצלך אי אפשר לישון בגלל הבית הדתי ואצלי אי אפשר כי לא יהיה לך איך להגיע מוקדם לבסיס מהחור שאני גרה בו.
אז רק סופ"שים - אצלי. כשכל המשפחה בבית?! לא נראה לי. אמצע השבוע? רק אם חוזרים אח"כ הביתה, ואז הולכים
לישון באיזה 2 בלילה וישנים רק 3-4 שעות. מה שאומר לקום יום אח"כ גמורים מעייפות וגם יום אחרי זה.
לקחת חופש? כמה כבר אפשר? בכל זאת - זה צבא, לא חברת היי-טק.
אני מאמינה שאפשר למצוא לזה פתרונות יצירתיים. או פשוט לחכות עד שתשתחרר ותחזור מחו"ל.
מקסימום תמיד אפשר לקחת קופסת קרטון ולישון בה ברחוב אם באמת רוצים, לא ככה?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
