לומדת נהיגה. finally. אחרי משהו כמו שנתיים וחצי שדחיתי את זה. ביום ראשון עשיתי טופס ירוק והחתמתי אצל רופא, בשני עשיתי (ועברתי, תודה לאל) תיאוריה ובשלישי שיעור נהיגה ראשון. 

שמחה לדווח שעד כה לא דרסתי אף אחד/אחת. 

הדבר היחיד שמעיב על כל הנושא זה העובדה שאני אחות קנאית ותחרותית. אני צריכה להודות לו שנתן לי את הדרייב להתחיל, לא להתבאס על עצמי בגלל זה.

דברים שמחים:

התחלתי לקרוא את 'חכמת המזרח' של ניסים אמון, ועד כה כל מילה מפעימה אותי וגורמת לי לחשוב, שזה הדבר הכי טוב שספר יכול לעשות.

אני מסדרת הרבה, פיזית ומנטלית.

אני מסוגלת להקל על אמא את הנטל של להכין אוכל כל הזמן, ומכינה במקומה מדי פעם.

הורדתי מלא מוזיקה בעיקר של אמינם אז יש לי שמחה קטנה בלב ♥