כל כך מתחשק לי לשבת לידך עכשיו
ורק להקשיב לך מדברת, על מה שלא יהיה
ולספר לך סיפורים שאמציא בשבילך באותו רגע
כאלה שאת אוהבת, מעולמות אחרים
אני צריכה את החיבוק שלך
כבר לא נשאר כאן שום דבר
הכל אוטומטי לי מדי
מלאכותי לי מדי
רובוטי
ואני משחקת את המשחק של כולם
משתדלת כל כך להסתיר את כל מה שיש לי בפנים
את כל הרגשות שלא מגיע להם בכלל לראות בי
אני שונאת שהגעגוע מכה בי בגלים
לפעמים בעוצמה כזו,
שהוא שותל לי מחשבות שאסור לי לממש
ולפעמים הוא חלש וקורא בשמך מרחוק
ואיכשהו זה מצב שאני מצליחה להחזיק את עצמי
רגע לפני שאפשר כבר ליפול
כאילו שהקרקע מוכנה
ניראה לי שהיא תמיד מוכנה, עניין של הרגל
אני כל כך עייפה, באמת
רק רוצה לשים את הראש
ואז ליפול אל תוך החלומות
ולהיות איתך שוב
אין כאן שום דבר, את מבינה?
לא נשאר כלום
והלכתי מהרבה אנשים והרבה דברים
ואני ככה קרובה ללוותר על העבודה
היא מכחידה אותי לאט ובטוח
הנשמה שלי מתפוררת
אני שונאת להיות לחוצה ומוטרדת
כל הפוקוס שלי משתנה
נטשתי את הנגינה
נטשתי את כל מה שיצרתי אי פעם
אני מתרחקת מהאמנות, שהחזיקה אותי שפויה במשך שנים
אני מתרחקת מהכל ויש דברים שצריכים לקרות
אבל אולי הרחקתי לכת הפעם
כי בלי ליצור אני אמות
למעשה אני כבר די מתה בפנים
אין כאן שום דבר
לא נשאר כלום
רק חצאי דברים
רק שברים וכמה זיכרונות מפוזרים
כל החדר הזה שמלא באוויר
הוא ריק אבל לא יותר ממני
מזל שלא הפסקתי להקשיב למוזיקה
אחרת באמת הייתי מאבדת את השפיות לגמרי
אבל לפעמים זה פשוט לא מספיק
אני מתגעגעת למגע אמיתי
לשיחה אמיתית
לקרבה אמיתית
האנשים שהיו סביבי היו מזוייפים מדי
לא טובים לי מדי
הם עושים לי רע
הם רעל והתפשרות איומה
אני עושה צעדים קטנים
אבל לאט לאט מתחילה לנקות את כל הרעל
להוציא את הרע מהחיים שלי
להכניס את האור
ועדיין
כל מה שבא לי עכשיו
זה לשבת לידך, כשאת מלטפת אותי
ולספר לך איך אני מתכננת לצאת מכאן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Jens
