זהויות מתחלפות
מתנדנדות ברחובות
גשמים עדינים
מרטיבים סיכויים
לשמוח מחום השמש
מדורות גדולות של אש
נותרו כבויות עכשיו
רק אפר מסביב
הבהובים רחוקים של הקיץ
מה שנשאר והסתלק
באמצא הלילה השקט
חוזר עכשיו כדי לצלק
מפריח בועות של ילדות
קסם שנשחק
שבחרנו לא להאמין בו יותר
בחירות שגויות שאספנו
ערימות גבוהות של כלום
וזה מסתיר לי את הנוף האורבני
של העיר המשוגעת הזאת
שבנייניה הגבוהים
מסתירים את השמיים
נכנעתי לגחמות של עצמי
אין מקום יותר בשבילי
עם האגו השאפתן
הרעב
הוא אומר לי
''אז אולי נצטמצם''
ונשאר צמוד מדי אליי
ואני רק חושבת
איך לא הייתי מתלוננת לשנייה
אם הייתי צמודה אלייך
הלקאות שידעתי לקבל בחום
בזמן שדחיתי סיכויים קלושים
למשהו שאין לו שום זהות
בעיניי הם כולם שקרנים
וזה כולל אותי
אך אני מסתבר
הטובה מכולם
אני מוכרת וקונה
לא שאלות שאלות
פותחת את הכיסים והידיים והפה
לבלוע את כל המילים הרעילות
בעיניים מזהה את הקרח
מחלחל לתעלות הלב
מתבצר שם ושולח
רוחות שיסעירו אותי כל עוד אתנגד
לכל הדברים שצריך באמת
המראה לא משקרת
היא שרידים של אמת
שאני לא מקבלת
מחשש שהפחד ישתלט
ואולי אאבד את שפיותי
בד בבד עם זהותי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Jens
