Lover

מה קורה כאן

אני לא מצליחה להבין איך

לאט לאט אני מתהפכת

לוקחת צעדים 

החלטות

חרטות שעוד מתחבאות לי בעור

אני אדע הכל בקיץ אולי

אני אדע כמה טעויות אספתי

כדי לבנות את עצמי מהריסות

מכלום ושום דבר

אני חושבת שאני

נופלת מהר

אל תוך התעלה שעוד לא מצאתי

אני מרגישה את החרדה בדם

בכל הגוף

''הגיע הזמן להתבגר''

הגיע הזמן לפני כמה שנים כבר

אבל ביטלתי את עצמי

עצרתי את הכל בשביל אחרים

וזו הייתה הטעות הגדולה ביותר

הגיע הזמן שלי 

אלה הן ההחלטות שלי

אלה הן הטעויות שלי

אלה הם החיים שלי

רק אני אדע בסוף 

כמה זה היה שווה את זה

כמה זה בנה אותי

או כמה זה פירק

ואם יהיה לי קצת מזל

רק קצת מזל

אולי אצליח לכבוש לב שבור 

וזוג עיניים הכי יפות שראיתי כבר שנים...

בבקשה שיהיה לי קצת מזל עם הבחורה הזאת.

בבקשה שהמזל יהיה סוף סוף קצת לטובתי.

שהצעד הזה יהיה מקפצה אמיתית,

שהקיץ יביא איתו קצת טוב,

קצת אור לחיים הכבויים שלי.

אני חייבת להעז יותר.

אני חייבת כבר להתבגר.

שירים בעברית

תמיד

מזכירים לי אותך

זה כאילו את שם

מסתכלת עליי

מחייכת לעצמך

מסמנת לי להתקרב אלייך

להיצמד אלייך

שאבוא ואנשק אותך

אצמיד אותך לקיר בעדינות

כמו שאת אוהבת

להתנשק בעמידה

תמיד אמרת לי

מילים שאף אחד לא אומר לי יותר

יש תקופות שאני בורחת

ולא מוכנה לשמוע אפילו שיר אחד

אבל אז

יש תקופות שאני כל כך כנועה לגעגוע

מתגנב מבין ההריסות

מזנק על כל הפיגומים

מפריע לי להיבנות מחדש

מוריד אותי בחזרה למטה

לוקח אותי למצולות

את תמיד נמצאת שם

ואת איתי

וכל כך מוארת

שזה כמעט כואב לי לחשוב את כל זה עלייך

כשמדובר בכלל במישהי אחרת

שאחראית לכל חיוך שאת מציירת בשפתייך

הלוואי שיכולתי להיות במקומה

הלוואי שהיית בוחרת בי

עדיין

זה הכל חלומות

וזה אפילו לא כואב יותר

אני סתם רגילה לתחושות

אבל הכל מתקהה עם הזמן

אני שוכחת כבר לאן

כיוונתי את המצפן השבור הזה

רק בשביל להאמין

להיאחז במשהו קטן

לא רציתי להפסיק לחכות לך

אבל אי אפשר יותר להתבזבז ככה עלייך

את כבר מזמן לא מסתובבת בגנים

סביב הטירה שלי

אין שום סימנים

שמצביעים עלייך

אני חולמת כל הזמן

בלילות ובהקיץ

וחוששת שאתעורר

כל פעם מחדש

ומתעוררת תמיד

עם כמיהה וכעסים 

שנרדמו על המשמר

נתנו לכל השדים להיכנס

ועכשיו הם משחקים

ורוקדים לי על הדם

שמתקרר מהר

כל הזמן הם מחכים שאכנע

ארים ידיים ואמסור לידיהם 

את הלב המוכה הזה

אבל הם לא מבינים

הוא כבר לא כאן

לא איתי

נעול בתיבה מעץ

והפעם

איש לא ימצא אותו יותר

אפילו לא את