Lover

אני מבולבלת

סקרנות מטפסת 

אבל אני מוצאת את עצמי

מתקשה כל כך להבדיל

חלקיקים של רגישות

מהר מושמדים

כל ההגנות עולות מיד

לא נותנות לי ליפול לזה

כל הכימיקלים בראש

מתחרים על הלב

שמזמן נמכר בעסקה עם השטן

כל החלל הזה נשאר עומד

בשקט

צופה בקולות ובצללים

איך כולם נעים

ורק אני עוצרת

לא מסוגלת לקחת צעד

מבלי שהפחד ישתלט

כל כך הרבה שדים

כולם רוצים הכל

ואני לא רוצה שום דבר

או ככה זה נדמה

מתקרבת קצת לקצה

ומיד נבהלת

חוזרת על עקבותיי

כל אותה הדרך

אל תוך הקונכייה

שם איש לא ימצא אותי

כי אף אחד לא יחפש

לא מדובר ברחמים עצמיים

זו עובדה שלמדתי לקבל

אני משלימה עם זה לאט

לאט מאוד

אבל זה יקרה בסופו של דבר

זה לא אומר שלא התעייפתי

אבל זה מחלחל

אני מעדיפה אותי יותר

קוראת לזה

''ניקוי רעלים''

כך הם הפכו מאנשים לרעלים

בלי למצמץ

האמת דוקרת 

ובהתחלה זה לא נעים

אחר כך ממכר

כבר צריך להיזהר

אני מעלה את הכמויות

הצריכה מפתחת רעב

ואין לי שובע

הראות מיטשטשת

כאבים רדומים וקהים

שכחתי המון

חסרים לי חלקים

לפעמים אני נזכרת 

איך שהייתי

וזה תמיד מרגיש

שזו בכלל לא אני

אני לא מכירה אותה

היא עומדת מולי בראי

מסתכלת לי בעיניים

יודעת לקרוא אותי

ועדיין

לא תמיד זו אני

אולי היא משקרת

אולי היא נשברת

צריכה שיאספו את כל החלקים

ינסו לחבר בחזרה

ליצור משהו אחר

מובהק יותר

ברור וצלול

מחושב ושקול

עם לב שפועם 

מעבר לצורך הקיומי

שפועם בשביל נשימות עדינות

ומגע רך ומלטף

עיניים שיגרמו לו לעזוב הכל

לעלות על ספינה

להפליג

רחוק מכאן כל כך

אל כל החלומות שלי

אלייך