תראי אותי
באתי מעולם אחר עד אלייך
נפלתי שדודה לרגלייך
ומעולם לא הצלחתי להשתחרר
תראי אותי
אני לא זקוקה לך
אני זקוקה לאוויר
ואיכשהו זה לא מספיק
קשה לעבור את הרף של הקיום
מעטים הם אלה שמצליחים
הרבה רוע נגרם מעצב
הרבה שנאה מהיעדר אהבה
למה אנחנו מסוגלים
למה אני מסוגלת
מתעקשת שהכל יהיה בסדר
האם בסדר יספיק לי?
אני יודעת את התשובה
אבל תראי אותי
אני לא מסוגלת לומר מילה אחת רעה עלייך
את לא בנאדם רע
אבל זה פשוט לא בסדר
אני אמשיך להלקות את עצמי גם על זה
כבר מזמן הפסקתי להרגיש כאבים מכל מיני סוגים
אני יודעת שהם קיימים, הם פשוט עוברים לידי
תשמעי אותי בלילות
אני צועקת
מתעוררת
לא נרגעת
רק רוצה למצוא אותך ישנה בשקט לצדי
רגועה ושלווה מתמיד
עם העיניים הקטנות שלך
הכי יפות בעולם
מסתירות בתוכן אוקיינוס שלם
אני רק רוצה לשמוע אותך מדברת אליי
על כל נושא שבעולם
על כלום ושום דבר
אני רק רוצה ללטף אותך
ולהרגיש איך העיניים שלך נעצמות
והשפתיים שלך נמתחות לחיוך הממיס הזה שלך
אני רק רוצה שתחזרי
תראי אותי
אני לא אני
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי כל כך קשה
ולקח לי כל כך הרבה זמן להתגבר על בנאדם
ברמה של לא לרצות לנסות לתת הזדמנות למישהו אחר
זה או שאת באמת כל כך מיוחדת
או שהעולם הזה דפוק ומלא באנשים דפוקים
או שאני הכי דפוקה מבין כולם
ואני מהמרת
שכל התשובות נכונות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Jens
