מתחיל להיות פחות אכפת לי שאני והוא התרחקנו ואיך נקרא לזה? נגיד שרבנו..אכפת לי שהוא חייב לי כסף! מאה שקל!
על העיקרון אני רוצה אותם, שיידע שהוא לא ניצל אותי, שאני לא עוד אחת מהסיפוקים המיידים שלו. או לפחות שאני אדע את זה.
כבר חצי שנה.
ביקשתי אותם בעדינות חזרה כשהבנתי שזה נגמר. הוא הבטיח שהוא יחזיר. הוא לא החזיר.
ביקשתי שוב ביותר אגרסיביות והוא לא ענה וצחק על זה עם חברות שלו.
כשהוא היה לבד התקשרתי אליו והוא לא ענה, כמה פעמים. פחדן! נמאס לי, כמה אני יכולה להתעקש על שטר עלוב?!
מה אני אעשה הלאה? להתקשר מהבית? מחסום? רק כדי שייענה? זה לא פייר שאני צריכה לעשות את זה.
מה הבעיה שלו לסגור את החשבון הזה ולהמשיך הלאה?! לא ביקשתי כלום חוץ מאת הכסף שלי חזרה.
הוא חושב שאם הוא לא ידבר איתי אז זה פשוט יעבור, אני מפחדת שהוא צודק. אין לי כבר למי לפנות, ממי לבקש.
אני מתחילה לחשוב שלאלץ אותו לדבר איתי זה פתרון טוב.
אוף איזה דיכאונות אני עוברת בגלל הפריקשואו הזה.