http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948heCopyright 2026 LuCkY bAsTaRd. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=13038783<div align="right" dir="rtl">עבר הרבה זמן, וקשה לי להיות עקבית אבל בכל זאת יש בי צורך לכתוב דבר או שניים מידי פעם... אפילו סתם בשבילי. החלק הכי יפה בשבוע הוא כשאני שוכחת מהכל, עושה כאילו אני לא יודעת כמה נטל יש עליי וכמה אני צריכה להספיק למחר. כל שבוע מסתיים כך, שאני יושבת במרפסת עם כוס קפה גדולה ומשהו לטבול ליד מסתכלת מלמעלה על העוברים ושבים כאילו היו תאטרון הבובות שלי, נותנת לכל המחשבות שהיה עליי לחסום להתפרק ולהפליג ביניהן. בשעה כזאת אני נזכרת בכל מה שעברתי, כל הצרות שאין יותר סיבה להילחם בהן ובכל זאת הן באות ותוקפות אותי עד שכמו משוגעת אני בוכה בלי מניע חיצוני. כשעוברים כל כך הרבה פעמים מעיר לעיר כבר אין על מי להישען מלבד עצמך ומשפחתך, לומדת להכיר את עצמי בזמן שכל שאר בני גילי לומדים להכיר את בני זוגם או את חבריהם. מגיל 8 לומדת להכיר את עצמי, לומדת להתמודד. אין מי שישמור על המחשבות של הסובבים אותי שלא יתקפו אותי. אני לא מאשימה אף אחד, כולם ניסו לעזור לי בכל שלב שהוא, אחותי או אמי, אפילו אבא שלי לא פעם ישב ועשה פני מקשיב כששפכתי את הבעיות שלי אבל כמו כל הגברים, רק ניסה למצוא פתרון. הייתי ק</div>Sat, 04 Feb 2012 18:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=13038783http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=13038783http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12625174<div align="right" dir="rtl">איזה כיף!!!! איזה אושר.. אני יפה.. בדרך לשלמות..אני מרגישה הרבה יותר טובה עם עצמי , יש לי ביטחון, יש לי עתיד, פתאום הכל מבהיר כאילו יצאתי מתוך מסך עשן.פתאום כל אלה שוויתרו עליי ועשו לי רע מתדרדרים ונהיים הרבה פחות ממה שהם ואני רואה את כולם כל כך בקטן.. כמו תיאטרון בובות שלי..הייתי בפסגה, הייתי בתחתית , עכשיו אני יכולה לבחור לאן אני שייכת, ואני לאט לאט מוצאת, כשאני מתמקדת בעצמי הכל נהיה טוב יותר.אני ממש לא צריכה אותו עכשיו, הוא סתם הרגל רע ישן. עכשיו אני מרגישה שאני יכולה להיות עם כל אחד, והאופציות שלי פתוחות לרווחה.אז עכשיו אני יכולה ממש לבנות על אחרים. אני מאוד מקווה שהאחד שאני חושבת עליו יקדיש לי הרבה מחשבות בחופש ואולי אפילו ידבר איתי, מי יודע, אני יכולה לעשות הכל D:.לילה טוב ושבוע קסום לכולם 3&gt;</div>Sat, 16 Jul 2011 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12625174http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12625174http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12615812<div align="right" dir="rtl">טוב, בעקבות ההתגברות וההמשכה הלאה אני מעוניינת בבחור אחד. בדיוק בשבילי, גם נראה שאני מוצאת חן בעיניו..אבל אני כבר לא רואה אותו כמעט, התרחקתי מאנשים שהיו בסביבתו וחופש אז אין בי"ס, כן הוא בבית הספר שלי, שכבה מעליי.תמיד יש לי את הפיתוי הזה לדבר איתו בפייסבוק כי שם הוא זמין וכי זה קל ולא צריך לזוז סנטימטר, אבל זה לא טוב, כבר היו פעמים שפנים מול פנים איכזב אותי כי בכתב זה היה כל כך כיף ועיוור.. וגם יכול להיות שאני שונה או שהוא שונה ככה וככה. בכל מקרה אין כמו שיחה טובה פנים מול פנים.אבל.. כמו שאמרתי אני כבר לא רואה אותו יותר ואני ממש מעוניינת בו.. שוב יש את האפשרות של הפייסבוק שהיא די פסולה מבחינתי או לחכות לחזרה לבית ספר ולהגיד שלום פה ושם עד שיום אחד יקרה נס וממש נדבר..אני מקווה שהוא מעוניין כמו שזה נראה.בכל מקרה, אני מאוד מקווה שזאת תכנית מימושית כי אני בעד.. בכל זאת דמוקרטיה וזה.אם יש עצות אשמח לשמוע..לילה טוב 3&gt;</div>Tue, 12 Jul 2011 03:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12615812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12615812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12609599<div align="right" dir="rtl">נדודי השינה תוקפים אותי כל לילה כבר כמה שנים, אז למדתי להפיק מזה את המיטב.כל לילה נראה כמו בילויי ולא כמו עינויי שסוחב אותי בניסיון להוציא אנרגיות עד שאני נרדמת בשעה לא הגיונית למדיי.זה מתחיל אחרי ארוחת הערב, בדרך כלל אני מדליקה את המערכת ושמה כמה מהדיסקים האהובים שלי החל מיוני בלוך לאביב גפן לאפרת גוש ועד למוניקה סקס, אמנים מוצלחים להעברת זמן טוב ואיכותי ואף מפתח.לאחר מכן ההורים כבר פורשים לישון ולכן לא כדאי לשים מוזיקה ולעבור למשהו קצת יותר שקט, כמו עוד משהו מפתח ספרים או בלילות מסוימים- מחזות. כן, אין כמו אור ממוקד על דפים טריים וריח קל של דיו היישר מבית הדפוס.אחרי זמן קריאה מספק וממצה אני ממשיכה הלאה, נקרא לזה מין קטע מעבר, אני רואה טלוויזיה ובשביל זה אני צריכה להתמקד במשהו אחר, מין דפקט שכזה שיש לי, אז אני יושבת על הלפטופ בפייסבוק, בטוויטר, בחיפוש אחר התספורת/גיטרה/טכנולוגיה כלשהי המושלמת גולשת מאתר לאתר יושבת ומפנטזת על האהבה הנשכחת ועל חתיכים אחרים. כשנגמר הזמן שאפשר לבלות בפעילויות מנוונות אלו אני פותחת כמה מגזינים מקסימים ומכינה לי פיתה עם שוקולד יושבת אוכלת וקוראת ונשארת מעוד</div>Sat, 09 Jul 2011 05:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12609599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12609599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12608211<div align="right" dir="rtl">אני מנסה להתגבר. להיות מציאותית. אבל בסוף היום, בלילה, אני חושבת שוב על הלילות ועל הפגישות שלנו יחד.הוא היה כזה עדין ומתוק, עשה בדיוק מה שהוא ידע שיעשה לי טוב..אז אחרי שהרדמתי את עצמי עם מחשבות עליו.. חלמתי עליו.. זה היה כל כך אמיתי.. כמו סגירת מעגל ...הוא היה איתי שוב במיטה, ואמרתי לו שהפעם אני רוצה שנלך עד הסוף.. הוא הוציא קונדום, מפה יש חלק מוזר, הוא אמר שהקונדום הזה לא הכי טוב, כאילו אמרו לו שהקונדום הזה פחות עובד, והייתה לקונדום עטיפה של סוג של טמפון...משם אני לא ממש זוכרת.. אני חושבת שהרבה נשיקות ושעליתי עליו והתחלתי להתנשק איתו.. ומשם באמת אני לא זוכרת..אם זה רק היה באמת..בגלל שהוא הראשון שחוויתי איתו את כל.. מה שחוויתי אז אני לא יכולה לחשוב על עצמי עם אף אחד אחר.יש לי אפילו דפים עם דברים שהוא צייר לי בתחילת השנה.. לא שמתי לב לזה קודם אבל מההתחלה הוא חשב עליי ככה.. וכל הדברים שחשבתי שהוא צוחק בקשר אליהם היו.. באמת.</div>Fri, 08 Jul 2011 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12608211http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12608211http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12593483<div align="right" dir="rtl">שוב אני נופלת לתוך הזיכרונות.. הימים שלי איתו.. הכל נראה כל כך אחר.. הייתי כל כך תמימה.כל הזמן אני מוצאת את עצמי מבינה יותר.. שהוא באמת התכוון ושהוא עבד קשה כדי להגיע לזה.אני כל הזמן מפנטזת.. כן.. ממש כמו פנטזיות.. עליו, מה שהיה יכול להיות או מה שיכול לקרות.אני מכחישה שרבנו, ואני לא מחשיבה את זה לריב בינינו, אני רואה איך הוא מסתכל עליי, אני מכירה את המבט הזה.. לי יש את אותו המבט שאני רואה אותו.לפעמים אני עוצרת את עצמי מלנשוך את השפה מול כולם, שלא יידעו, שלא יבינו, שלא יחברו את הסיטואציה לסיפורים.וכן.. הייתי מסכימה לחזור להיות חברה שלה רק כדי להיות איתו, לבוא אליה כדי לראות אותו, אפילו ניסיתי להשלים איתה.אני יודעת שזה יפגע בי ואני יודעת שזה יהרוס אותי ושזאת הטעות הכי גדולה שאני יכולה לעשות, אבל.. אני רוצה עוד לילה איתו.אפילו לילה אחד.. רק לילה אחד.. בבקשה.אני יודעת שגם הוא רוצה, כבר חצי שנה שהוא רוצה, טוב לי לדעת את זה.. שבטח לו יותר קשה ממני, או שבטח הוא יותר רוצה ממני.אני לפעמים חושבת שזה לא נכון, ושאני לא יותר מסיפוק מיידי מבחינתו, כמו כל דבר אחר שזז.אני חושבת שאין לי משמעות מבחינתו</div>Fri, 01 Jul 2011 14:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12593483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12593483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12589027<div align="right" dir="rtl">בוא נשכח מהכל רק ללילה אחד, נשכח שקיימים עוד אנשים, שהיו ריבים.נאהב רק ללילה, כמו פעם, אהבה טהורה, מתוקה, ממכרת.תסתכל עליי כמו שפעם הסתכלת, תחשוב עליי מה שפעם חשבת.תאמר לי מה שפעם אמרת, תעשה לי מה שפעם עשית.תגרום לי להרגיש ככה שוב, רק ללילה אחד.תשתוק איתי כמו שהיינו שותקים ותדבר איתי כמו שהיינו מדברים.תצחק איתי כמו שהיית צוחק.תשמור איתי את הסודות שפעם היינו שומרים.בוא נחזור לרגעים האלה שהיינו רק שנינו בעולם, רק ללילה אחד.אני כל כך צריכה אותך עכשיו.. הלוואי שהייתה דרך, יקום מקביל שכזה, שבו היינו רק שנינו והיינו יכולים להתנהג כמו שאנחנו מרגישים באמת, אותו יקום שהיינו מגיעים אליו כשהיינו לבד לבד.</div>Wed, 29 Jun 2011 03:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12589027http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12589027http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12588975<div align="right" dir="rtl">חשבתי שכבר נהייתי חסינה לעקיצות.. כשהייתי קטנה יותר כל הזמן עקצו אותי.. כל יום חזרתי הביתה נפוחה וכואבת.כל לילה מרחתי תכשירים והתלבשתי ארוך אף על פי שהיה חם, התחלתי לצאת לעתים רחוקות יותר.. שלא יעקצו אותי.אחרי הרבה גירודים העקיצות גם השאירו צלקת אבל אחרים לא רואים את הצלקות האלה, רק אני מרגישה אותן.כל עקיצה מתנפחת ישר אחרי שנעשית, הופכת לכתם בולט על העור שלי.. העור שלי! אחר כך אני מסתובבת איתו ברחובות ומדברת איתו עם אנשים.. הם לא רואים את העקיצה הזאת.. אבל לי היא מפריעה, לי היא מגרת, לי היא נשארת בראש, ובסוף אני רואה את עצמי מלאה בצלקות וכל עקיצה שאי פעם עקצו אותי עוקבת אחרי לכל מקום.חשבתי שלא עוקצים יותר, היתושים השתנו, הדם שלי השתנה, אני השתניתי.. אבל בפנים אני עדיין אותו דבר.. והעקיצות רק חוזרות על עצמן ולפעמים, לאחרונה באותם מקומות.</div>Wed, 29 Jun 2011 02:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12588975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12588975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12569453<div align="right" dir="rtl">הסתכלתי על הריבים שהיו לי עם אנשים, והסתכלתי על אנשים שפלים וחשבתי לעצמי מה עושה אותי יותר טובה, ובניתי לי 10 דיברות שכדי שאני אמשיך להעריך את עצמי ולא אתקלקל מהחברה אליה עברתי אני אציית להם:להיות בן אדםלהיות חברהלהתמודד לבדלא לשמור טינהלהנות עם עצמיפחות אכפת מה כולם חושביםלהחזיק מעצמילא להיעלב מאפסיםלהפסיק לבזבז זמן על אפסיםלהיות יותר אגואיסטית ולהפסיק לחשוב על אחריםובגלל רגעי משבר שעברתי עם אנשים חלשים מצאתי גם דברים שעושים לי טוב, כמו ציטוטים של יוני בלוך:"קל,קל לך לצחוק עליי כי אני טפשי אפילו לעשות כלים זה כיף כשאת איתי" אם לא היום אז מחר"אפילו המראה לא מוכנה לשקר באופן עקרוני" אולי זה יוני"הלוואי הייתי שמח בלי לדעת מה קורה הלוואי הייתי שוכח כל מה שאני רואה" להיות עצוב יותר"השקיעה שבחוץ והזריחה שבפנים הם לא אותו דבר הם רק אותם צבעים" בדרך לגיהנום"תני לי חבל אולי עוד אוכל למשוך אותך ישר אליי" תני לי חבל"אין אור עכשיו אי אפשר כמעט לראות צל שעובר ונדבק על הקירות" תני לי חבל"עמוק עמוק בתוך גבי צרבי את מבטך מגיע לי הבטחתי כי אף פעם לא אלך" ילדה שלי קטנה"שכחתי כמה להרגיש זה כואב" הרגלים</div>Mon, 20 Jun 2011 11:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12569453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12569453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12562607<div align="right" dir="rtl">אני רבה עם כולם, ככה זה מרגיש.. דווקא כשאני הכי צריכה מישהו שיעמוד לידי אני רבה עם כולם, אז הריב הראשון היה הכי מוצדק והגיוני, זה שאחריו נגרר בגלל הראשון שזה היה האובדן הכי גדול והכי טיפשי, השלישי זה היה ריב עם חברה הכי טובה על דבר עוד יותר טיפשי, אני מתגעגעת אליה מאוד והיא כבר השתנתה אז אני לא רוצה להתחבר למישהי כמוה.. כלומר כמוה החדשה.כל הריבים האלה לא היו ממש באשמתי, ולא מוצדקים.עד שהגיע הריב הכי לא צפוי, רבתי עם עופרי, הכי סמכתי עליה, הכי התחברתי אליה, היא ואני היינו קרובות יותר מאחיות.. וזה התפוצץ.זה גם לא היה באשמתי.. בערך.. הכל בגלל שיש גברים בעולם, אני לא נגד.. תודה רבה עליהם אבל כל העניין הזה של "חבר" "אקס" וכו' פשוט הורס הכל. אם יש לי ידיד והוא וחברה הכי טובה שלי נפרדו נעלם לי הידיד הזה כי פתאום "אסור" לי להיות ידידה שלו. מה אם זה היה שפתאום גיליתי שאני נמשכת אליו ומעוניינת להיות איתו? זה הדבר הכי פסול, להיות עם האקס של החברה הכי טובה, זה גם כמו לאכול שאריות של מישהי אחרת.אז לא רציתי אותו אבל ניחמתי אותו אחרי שהיא ניחמה אותו דרך הפלאפון שלי ולא היה לה מספיק תשומת לב וזהו, נגמ</div>Thu, 16 Jun 2011 23:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (LuCkY bAsTaRd)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=725948&blogcode=12562607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=725948&blog=12562607