עולם יפה רואים רק דרך ראש כחול

כל כך הרבה אנשים מחפשים אהבה...חלקם מוצאים ונשארים איתה לנצח, חלקם מאבדים אותה וחלקם לא מוצאים בכלל...

שאלה שמתרידה הרבה מאוד אנשים היא: "האם אני אמות לבד? האם יהיה משהו לצידי כשכבר לא אהיה מושך או יפה?"

אני לא יודע להגדיר את עצמי לפי המראה אבל אני יודע שהוא גם לא הכי משנה (משפט של אנשים מכוערים להלן אני) אני כבר מזמן מחפש ואני כל פעם נתקל באיזה מחשול שאני לא אוכל לעבור...

אני לא אוהב את בני גילי, מה אוכל לעשות בעניין, הם לא מעניינים אותי והם לא נותנים לי את האתגר האינטלקטואלי לו אני זקוק ותאמת? הם יותר שטחיים ככה שהם גם לא מתים עלי...

אז אי אני עובר את השנים שנשארו לי בתיכון? יש לי עוד שנתיים להתייבש לבד כי אני יודע שסטודנט או אדם עובד לא באמת חושב על קשר ארוך טווח אם משהו שכרגע עוד לא סיים את 12 שנות לימודיו...

תאמת אני לא יודע גם מה לעשות אם זה? אני עשיתי כל מה שהיה ביכולתי ואני גם הכרתי כמה אנשים שהיו מוכנים לוותר על אינסטינקט ההישרדות ולהיות איתי בקשר אך גם אלה מצאו לעצמם אנשים בגילם שנמצאים קרוב...(ירושלים וגן יבנה ><)

אני מפחד שכשאתבגר שוב אצטרך משהו בוגר יותר וכך אשאר בחיפוש כל חיי...

אבל ביינתים אני כבר מאבד כל תקווה איך אוהב ואקבל אהבה כשאני במלוא מובן המילה קטין? איפה יש אנשים שיתייחסו לחיים כמוני שנכללים בקבוצת הגיל המסריחה הזאת קטינים (לא חרמנים חסרי חיים אלא באמת אנשים אם אישיות שיהיה אפשר להמצא בחברתם ושידעו לאהוב)

לדעתי חיי קיבלו טוויסט עצוב לגמריי כשנגמרה הרומנטיקה אין לי פגישה לחכות לה, לא עוד שיחות טלפון בגשם כשאני יוצא אם הכלבה במעיל שיותר גדול ממני פי כמה וכמה ואני קופא בו בכל זאת, לא עוד נשיקות ארוכות אם המשאלה העיקרית בראש "שלא ייגמר לעולם" ולא עוד שום רומנטיקה...

את הפוסט הזה אני כותב אם גי הרבה תסכול כי כבר כואב לי הלבד אז אם אתה שם בחור בוגר בן ה16 או בחור שרוצה לקשור את חייו בחיי "ילד" אז השמע קול היכן שלא תהיה אני פה ואני זועק לך...

ושוב סורי על החפירות...אוהב

דני ♥