http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500heCopyright 2026 לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=13599053<div align="right" dir="rtl">אני גר ב****** וזאת גם הייתה תקופה שאני ועישון לא חוקי היינו נורא קרובים באותו היום הוא דיבר איתי ושלחתי לו תמונה, הוא ביקש את המספר שלי ואמר לי בעצם שהוא רוצה לשכור את השירות הזה, אז נתתי לו את המספר דיברנו בדיוק 6 דקות הכרנו קצת וקבענובאותו יום ביטלתי משמשרת יצאתי החוצה בזמן שקבענו שם חיכתה לי מונית שלקחה אותי אליו, הוא חיכה למטה שילם ועלינו אליו, הגעתי לדירה עם גבר יפה, בן 40 בערך, שהראה לי את הבית, אמר לי להתרווח בסלון בוא עמד במרכז שולחן ובמרכזו באלנג וצלחת פסח בה היו כל שלבי הגלגול והחומריפ האפשריים, הכין לי ג'וינט ושאל מה אני רוצה לשתות, וכששאלתי מה יש, אחרי נסיונות רבים להגיד שאוותר על לשתות, הוא אמר לי שיש הכל, בחנתי אותו והוא צדק, כל דבר שיכלתי להעלות על דעתי הביא שתי בירות הוא דפק באנג ואני עישנתי את הפייסל שלי באלגנטיות, דיברנו שעה בערך, וא ניכבר לא פחדתי ולא דאגתי, אני פשוט נהנתי אחרי זה נמשכנו אחד לשני באופן פתאומי, התקרבנו, והלכנו לחדר המיטות, אחרי זה חזרנו ודיברנו והמעגל הזה נמשך עד שש בבוקר כשהוא הזמים לי מונית חזור ונתן לי 1000 שקלים איתי, תשלום, מונית וטיפ.לא דיברנו</div>Wed, 19 Dec 2012 02:12:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=13599053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=13599053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12830191<div align="right" dir="rtl">סוף סוף מצאתי זמן לכתוב כאן... זה ממש מוזר אבל ממש עכשיו (לפחות כשאני מתחיל לכתוב את הפוסט הזה - 17:00) אני יושב בגן מאיר כשאני ממש לא רוצה ללכת למטבחון ואני לא רואה סיבה מוצדקת לעשות את זה אבל אני יושב פה ומחכה שבעוד שעה הוא ייפתח. אני לא מבין את ההיגיון שלי עצמי או את ההיגיון של הסובבים אותי כולם מתנהגים אחרת ממה שאני מכיר אותם, מדברים שונה והכל פשוט אחר...או שאני פשוט זה שמשתנה? מתבגר או להפך נופל עמוק הישר לילדות שפשוט לא הייתה לי? בקיצור אין לי מושג... הייתי צריך להפסיק לעשן, או פשוט לא להתחיל אני ממש לא יודע אבל אני לא יכול להפסיק עכשיו &gt;&lt; אין לי את הביצים והכוח להגיד לעצמי "לא וזהו" לא עישנתי כמה ימים אמא הייתה מאושרת ועכשיו שוב התחלתי ואני שוב מפסיק ואני לא יודע מה עובר עלי יותר... אני חושב שאני נמצא פה כי אני חושב שזה המקום בו אני אמצא אהבה, אין מה לעשות אם אדם פטי שעדין מאמין במיתוס הזה "אהבה" כן בטח...נמאס לי סגנון החיים הזה סטוץ פה סטוץ שם זה פשוט עצוב אני ממש לא רוצה לחיות ככה, זה לא כיף יותר אם אני אם משהו אז אני רוצה שזה יהיה מאהבה לא מחרמנות. אתמו</div>Tue, 25 Oct 2011 17:17:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12830191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12830191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12787080<div align="right" dir="rtl">ושוב אני מפתח תלות באתר הזה... בישרא בלוג, מקום בו כולם צוע'ים מה שיש בפנים.. אני רוצה לצעוק לכל העולם שאין לי מה לצעוק וזה כואאב!!! find me a gay guy!!! בודד לי :( אוהב דני 3&gt;</div>Fri, 07 Oct 2011 13:42:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12787080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12787080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12781190<div align="right" dir="rtl">התגעגעתי ישרא :) התגעגעתי לאנשים המעניינים שאפשר לפגוש פה, התגעגעתי למצב שבו אני יכול לעקוב אחרי סיפור חיים של מישהו או מישהי כי הוא פותח לי דלת לעולמו., כל כך התגעגעתי לצפיה ובריחה, לתגובות התומכות, הדעתניות וחולי... אפילו לנעצה התגעגעתי כי אין כמו לשבת פה לשפוך תלב ^^ אני אוהב אותך ישרא ואחרי ההקדמה הזאת אפשר קצת להתבכיין. אני לא לא יודע למה או איך אני פתאום צריך פורקן אבל הכל מסתובב לי מהר מדי... סוף סוף אני אם לפ טופ (לא שלי אבל לא משנה) ואני יכול לכתוב בכל פעם שצולחת עלי רוח הכתיבה (או ההתבכיינות). חיי מוזרים ונהיים הזויים יותר מיום ליום, אני מפסיק לעשון ומה שהכי מוזר שהתחלתי מלחץ פנימי כאב דכאון וחולי אבל להפסיק, אני מפסיק מלחץ חברתי... כל חברי מפסיקים לעשן אבל אני? אני חושב שאפחית לביינתים. אנשים בוגדניים מסתובבים בכל פינה, תוקעים סכינים בגב, מפרידים בידידים ובכלל מפתחים בי חוסר אמון ברמה מאוד קיצונית. שמתי לב למשהו שממש חבל לי שראיתי, כל פעם שיש לי איזו חברה טובה איכשהו אנחנו מגיעים למצב שבו החבר שלה מתחיל לקנא ואני תופס טיפה מרחק (אם הנוסח הזה של המצב אני עוד איכשהו בס</div>Tue, 04 Oct 2011 08:42:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12781190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12781190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12718700<div align="right" dir="rtl">אני לא מבין איך זה קורה שהלב יכול לאבד את מנוחתו בכל כך הרבה קלות, אני כאדם פשוט מחפש ומחפש להתאהב ולא מצליח אך ברקע נשמעות צרחות בשם סער וכשסוגר אני את עייני יש לי רק חוטים אשר משלימים צמיד...אותו בחור רגיל שבא ועזר לפני כל כך הרבה זמן להיפטר מכאב נראה עכשיו כמו המקור לכאב חדש. התחיל בינינו סיפור שנגמר ברגע אחד וקיבלתי עוד צ'אנס, רק עוד אחד שלפי דעתי הולך ונמוג לו... אני יושב ומחכה ליום הולדתי לנשיקה שהובטחה ואני באמת לא יודע אם היא תקרה כי אני לא יודע אם הוא רוצה, עדין רוצה אולי הוא כבר מזמן איבד ענין בילד קטן ומאוהב שלא יכול לתרום בכלום ילד שמאחר אחריו בכמה שנים טובות ילד פשוט חסר טעם... אני כותב ורע לי על הלב כי אני יודע שזה לא יקרה כי כל יום יש חבר חדש כי כל יום יש משהו שהוא לא אני ואני יודע שבעוד פחות מחודש כשאני אהיה גדול בשנה, מספיק גדול כדי לקבל את הנשיקה הגורלית שלי יהיה עוד משהו שהוא לא אני והנשיקה תהיה משהו מיותר וקשה לשימור כשהמרחק הוא ירושלים - לוד... אני אוהב וזה כואב אך למרות זאת אני ממשיך ואני מקווה ואני כבר לא יודע למה... אם אתה שומע, כן את סער, הסערה שמבעירה בי</div>Wed, 31 Aug 2011 00:46:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12718700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12718700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12693256<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה אנשים מחפשים אהבה...חלקם מוצאים ונשארים איתה לנצח, חלקם מאבדים אותה וחלקם לא מוצאים בכלל... שאלה שמתרידה הרבה מאוד אנשים היא: "האם אני אמות לבד? האם יהיה משהו לצידי כשכבר לא אהיה מושך או יפה?" אני לא יודע להגדיר את עצמי לפי המראה אבל אני יודע שהוא גם לא הכי משנה (משפט של אנשים מכוערים להלן אני) אני כבר מזמן מחפש ואני כל פעם נתקל באיזה מחשול שאני לא אוכל לעבור... אני לא אוהב את בני גילי, מה אוכל לעשות בעניין, הם לא מעניינים אותי והם לא נותנים לי את האתגר האינטלקטואלי לו אני זקוק ותאמת? הם יותר שטחיים ככה שהם גם לא מתים עלי... אז אי אני עובר את השנים שנשארו לי בתיכון? יש לי עוד שנתיים להתייבש לבד כי אני יודע שסטודנט או אדם עובד לא באמת חושב על קשר ארוך טווח אם משהו שכרגע עוד לא סיים את 12 שנות לימודיו... תאמת אני לא יודע גם מה לעשות אם זה? אני עשיתי כל מה שהיה ביכולתי ואני גם הכרתי כמה אנשים שהיו מוכנים לוותר על אינסטינקט ההישרדות ולהיות איתי בקשר אך גם אלה מצאו לעצמם אנשים בגילם שנמצאים קרוב...(ירושלים וגן יבנה &gt;&lt;) אני מפחד שכשאתבגר שוב אצטרך משהו בוגר יותר וכך אש</div>Thu, 18 Aug 2011 23:27:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12693256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12693256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12689118<div align="right" dir="rtl">יש לי כל כך הרבה מה לספר... אני הייתי שבועיים במחנה קיץ אם מלא רוסים ואני עברתי מלא שינויים ופגשתי מלא אנשים אבל אנירוצה רק להגיד דבר אחד: נמאס לי מכל האנשים שיש כל הזמן מסביבי!!! אני לא מבין איך? אבל כל הצומת לב כל האנשים שסוחבים אותי כל זמן לכל מקום נמאסו עלי כבר! נמאס לי לצאת לתל אביב נמאס לי לצאת בחור הקטן שלי אם החברה נמאס לי מהכל! אני צריך שקט!!! אני צריך שלווה אני צריך אהבה לבן אדם אחד ואני צריך להשיג זמן חיים כדי לעדכן פה!!! למרות שאני לא מפיק &gt;&lt; כל כך הרבה דברים קוראים לי כל כך הרבה התנפלויות אם שיחות נפש, כל כך הרבה חברים נטושים...וחברה הכי טובה שטפו טפו טפו עבר לה החשד לסרטן צבר הרחם &gt;&lt; יום יפה אחד חינכתי את אמא והיא הליטה שזה בסדר לתת לי לצאת (החליטה זו מילה גדולה מדי הכוונה היא להסכימה בחוסר רצון מוחלט) ועכשיו אני כל כך מצטער על זה &gt;&lt; אני כל כך אוהב את החופש הזה אבל אני לא יכול לשרוד ככה שאני אדבר אם אמא או משהו או שאני סתם אחליט להישאר בבית ואני אסע לעבודה ואחזור וזהו!!! אני כל כך אוהב את כל מי ששומע אותי מיילל, כל כך התגעגעתי אליכם אני א</div>Tue, 16 Aug 2011 22:05:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12689118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12689118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12621956<div align="right" dir="rtl">המקום הזה הוא ישן ומלא תקוות ולא נגעתי בו עוד מעט חודש... אתם מבינים שבשביל שאני והבלוג שלי נפרד צריך לקרות משהו ממש הזוי... הבנתי משהו ביימים אחרי הפוסט אני אדם שאם הוא ימשיך לכתוב והוא יפיץ כאב, עצב ורפש אחר על אחרים ובאמת שאני לא ארצה את זה... איכשהו למרות שאני אוהב את החיים הם מחזירים לי די הפוך. אני צריך למצוא אהבה, במקרה הזה פשוט רע לי! א' כבר אם החבר שלו זמן מה אך מצד של הבחור אם צמיד החוטים כבר לבד...אבל נמאס לי להתעסק אם זה כאילו שחיי תלויים בזה, כואב לי כל רגע לתלות תקוות על מילים של אחרים בזמן שהם באמצע מערכת יחסים... לפעמים פשוט בא לי להפסיק הכל ולוותר על כל מה שלפני להגיד לכולם "לכו להזדיין" ולצאת לחיים חדשים אבל זה לא הולך לקרות. אתמול היה לי יום מאוד מוזר ולא מוגדר הייתי אחרי פגישה בטעות אם בנות מבית הספר שלי שהיו ממש חמודות הלכתי למטבחון והכל חוץ מהמדריכים המדהימים באמת שאני רואה בפעם האחרונה היה ממש מזוייף כל חיוך חושף ניבים וכל פעם שאתה תסובב את הגב אתה תקבל עוד את הדקירה שלך... אני אלך כנראה לקבוצה של איגי נראה מה יהיה שם... יומי התחרבן אבל אתם יודעים מ</div>Fri, 15 Jul 2011 08:20:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12621956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12621956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12568429<div align="right" dir="rtl">יש פוסטים שאתה מת להוריד מהלב אבל אתה פשוט לא יכול לקרוע מעצמך את המילים שאתה תצריך... אתה לא יודע איזה מילים לבחור לאפקט הדרוש או בכלל מה אתה היית רוצה לקרוא בעצמך... הפוסטים האחרונים שלי היו אידיוטיים, חסרי מחשבה ותאמינו הם לא ראויים להגיע לעינו של אף קורא ואני ממש מצטער על השטויות שהייתם צריכים לקרוא... מה שאני אכתוב בהמשך גם יהיה חרא וגם בעצם מה שאתם רואים עכשיו זאת לא דוגמא טובה מדי לאיכות כתיבה... איך מסתדרים אם שני אנשים כשכל אחד יכול להגיד בו ואתה תזחל כששניהם באותו זמן וכששניהם רק אשליה שהמצאת לעצמך. אני משלה את עצמי, אני גורם לעצמי לרצות את השני רק כי הראשון שם אותי על HOLD אבל גם הראשון כמעט ולא קיים... אתם בחיים לא תוכלו להבין אותי כי אפילו אני לא יודע מה עובר לי בראש... הם שניים, אחד מגן עדן והשני מגיהנום אחד מושלם וחמוד עליו היה לי קראש בזמנו ורק עכשיו הוא נזכר לשבור את העקרונות האידיוטיים שלו על 4 שנים הבדל וגם הוא נורא לא מובן לי כי הוא יוצא אם משהו עכשיו ואני מפחד פשוט להרוס להם וללכת. השני רחוק מאוד ממושלם פשוט בחור מהגיהנום, אינסומני (אי אפשרות לשינה), אפ בעי</div>Sun, 19 Jun 2011 21:02:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12568429http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12568429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12563612<div align="right" dir="rtl">אז ככה, וואו אני מתרגש וכאלה יש לי מה לספר סוף סוף... היום יש לי כותרת הזויה שמורכבת מחלקי סיפורים: *צבעי גאווה - המצעד *הממלאים דלי - אתם בטח מתפוצצים עלי מצחוק אבל בדיוק כמוכם כרגע התפוצץ לי צינור בבית *פוטנציאל - א' וכאלה *היסטרי - היה לי היום מגן באינטרנט *סלבס - זיהוי מאוד משעשע שלי אז וואו נתחיל מהמצעד המצעד היה מדהים (בשביל המצעד הראשון שלי אני בשמיים) כל כך נהנתי, צעדתי אם אם ליאור (שם בדוי) שמאוהבת בא' (המשהו אם פוטנציאל שמצויין בפוסטין קודמים שאני די דלוק עליו), כמובן אם א', אם עודד ועוד אחד (שוב בדוי) עכשיו אני אשר דלוק על א' והוא ביקש שאני לא אנשק אותו כי הוא פאקינג מבולבל &gt;&lt; אבל לא משנה קיצר אני והוא היינו כאלה רומנטיים ופוצי מוצי גם בלי נשיקות, החזקצתי לו את היד והתחבקנו באהבה כזאת שקופה... זה היה כל כך כיף. דלי אני חוזר היום אחרי שחינכתי את אמא בקטנה והחרכתי אותה בלי לשאול לתת לי לחזור מאוחר יותר....אבל אני חוזר ואני קולט רצפה במים ואמא מזיעה כולה ומנגבת אותם...קיצר אם משהו זוכר מפעם את החור בשטיח אז שטיח אין ועוד שטויות על הצפה...(לתוך הדלי שפכנו מים</div>Fri, 17 Jun 2011 00:23:00 +0200danydin95@gmail.com (לא כזה מבולבל אבל שומר על אופטימיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723500&blogcode=12563612http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723500&blog=12563612