יש לי כל כך הרבה מה לספר... אני הייתי שבועיים במחנה קיץ אם מלא רוסים ואני עברתי מלא שינויים ופגשתי מלא אנשים אבל אנירוצה רק להגיד דבר אחד: נמאס לי מכל האנשים שיש כל הזמן מסביבי!!!
אני לא מבין איך? אבל כל הצומת לב כל האנשים שסוחבים אותי כל זמן לכל מקום נמאסו עלי כבר! נמאס לי לצאת לתל אביב נמאס לי לצאת בחור הקטן שלי אם החברה נמאס לי מהכל! אני צריך שקט!!!
אני צריך שלווה אני צריך אהבה לבן אדם אחד ואני צריך להשיג זמן חיים כדי לעדכן פה!!! למרות שאני לא מפיק ><
כל כך הרבה דברים קוראים לי כל כך הרבה התנפלויות אם שיחות נפש, כל כך הרבה חברים נטושים...וחברה הכי טובה שטפו טפו טפו עבר לה החשד לסרטן צבר הרחם ><
יום יפה אחד חינכתי את אמא והיא הליטה שזה בסדר לתת לי לצאת (החליטה זו מילה גדולה מדי הכוונה היא להסכימה בחוסר רצון מוחלט) ועכשיו אני כל כך מצטער על זה ><
אני כל כך אוהב את החופש הזה אבל אני לא יכול לשרוד ככה שאני אדבר אם אמא או משהו או שאני סתם אחליט להישאר בבית ואני אסע לעבודה ואחזור וזהו!!!
אני כל כך אוהב את כל מי ששומע אותי מיילל, כל כך התגעגעתי אליכם אני אוהב אותכם ושמח אם לא ננתשתי...
דני ♥