שלוש שנים לאמצע החיים

שתקום האשה ותגיד שהיא לא אוהבת לקבל מחמאות, שתקום זו שלא תודה שלפתוח את הבוקר עם משפט כמו "כמה שאת נראית טוב היום" לא דיפינטלי עושה לה את היום !

הרי אתן "חולות" על תשומת לב, אוהבות שמחמיאים לכן, בעיקר על ידי גברים ובעיקר רוב הזמן... כן, אין גבול לכמות המחמאות שאתן יכולות לספוג (במובן החיובי של המילה), וכמה שיותר מיותר אנשים, נשים, חברות, חברים, משפחה ואפילו מאנשים זרים כמו נהג האוטובוס, המונית והפקיד בבנק, רק שמאלו האחרונים אתן נוטות להחשיב מחמאה כהטרדה, כי אם יש שם קריצה או מבט שנותן לכן להרגיש קצת זולות, הרי לא יתכן שכל ארכי פרחי יחמיא לכן ככה סתם, נכון ? כך שנוח לכן לתייג את אלו כלא פחות מאשר אנסים פוטנציאלים...וכמובן להמשיך את היום כאילו הרגע ניצלתן מעור שיניו של עוד חיה צמאת דם. מה שהופך את כל החויה לצבעונית, משעשעת ועוד משהו שאפשר לספר על קפה לחברה בהמשך היום.

אליה וקוץ בה, כולנו יודעים שכמו בעוגה טובה, תהיה מתוקה ככל שתהיה, אחרי מספר טעימות, סף המתיקות יעלה כל כך גבוהה שכבר לא נוכל לקחת עוד. כך גם בין גברים לנשים, לקבל מחמאות ללא סוף מאותו גבר, בסופו של דבר נראה לכן בנאלי, חוזר על עצמו, נדוש, משעמם... לא משנה אם המחמאה מתאימה ונכונה (ברור שכן !) החזרתיות הזו שבה מביאה אתכן לידי מיאוס, וכאן תכל'ס טמונה הבעיה, אי אפשר לצפות אתכן מראש, שינוי מצב הרוח אצלכן זה כמו מזג אויר בעונת מעבר בחודש שלא דומה לשום חודש אחר בתחזית, אולי זה תאשתקד, גם אם תנסה כל שעה לקרוא ולהבין אותה, רוב הסיכויים ש...לא תצליח, על זה כבר אמרו חכמים "נשים, אל תנסה להבין אותן, פשוט אהוב אותן", רק שעל זה יש להוסיף "גם כשאתה אוהב אותה, עשה זאת בחכמה".

אז כשאנחנו הגברים ממש יוצאים מגדרנו, יש מצב שתזכו לכמה מחמאות מפרגנות, בעיקר אם אנחנו צריכים משהו בתמורה, כי ככה ההגיון שלנו בנוי, את המילה "לפרגן" בטוח המציאה אשה, כי תכל'ס רק אתן צריכות את זה, גברים לא ממש מחמיאים אחד לשני, זה אפילו יכול להישמע ממש רע אם גבר יחלק מחמאות לגבר אחר, בטח בתחום המראה החיצוני, אפילו עלול לשים את עצמו בקוביית ה"מועמד לנושך כריות" פוטנציאלי...

זה פשוט לא בנייצ'ר שלנו, שום דבר לא מרוע לב, תכניסו את זה טוב לראש, אנחנו פשוט דוגלים בשיטת המניעה, מדוע שתגיעו למצב שנמאס לכן מאיתנו? מה טוב בלהגיע לתחושה שהגבר שלכן כבר לא עושה לכן את זה? עדיף להיות במצב הקיצון השני (באלאנס כבר אמרנו...), שבו כל מחמאה מצידנו מתקבלת בהערכה, שכל אמירה חיובית מתקבלת בברכה, מחזקת את הטקטיקה שלכן ומאמתת את התיאוריה הגורסת שרק כשאנחנו רוצים ממכן דבר אחד... כן - סקס, פתאום בבת אחת אתן קיימות שם לצידנו, נשים במלוא מובן המילה.

לכל צד נוח להתחבא מאחורי ססמאות, תוך כדי השוטת אצבע מורה על הדפקטים של הצד השני, פייס איט, אף אחד לא מושלם, החיבור בין נשים לגברים לעולם לא יהיה מושלם, הבנה מלאה בחיים לא תשרור שם, כי אנחנו שונים בתכלית וטוב שכך, אחרת היה משעמם ביחד, תארי לעצמך גבר שהוא אשה, תוך שבוע את בורחת או לחילופין בועטת אותו מהחלון, בנוסף לכך מגוון הציפיות מהיחסים לא חופף ובדרך כלל אף מנוגד, תמיד למישהו חם ולשני קר, אנחנו אוהבים כדורגל ומכבי ואתן יכולות לשבת שעות מול הטלויזיה לראות האחד הגדול, אך בסופו של יום, שני הצדדים מעדיפים להיות חבוקים מתחת לשמיכה אחת, להרגיש את הזרועות העוטפות בחום, את כפות הידיים המלטפות ברכות, את הקרבה והאינטימיות הזו שבשום מקום אחר בין בני מינם לא ימצאו.

כמו כל דבר בחיים, צריך איזשהוא באלאנס בחיים כדי לשים לב שהמתוק לא הופך מתוק מידי. כך כשאתם מצפות למחמאות, שימו לב לא לצפות יותר מידי מצד אחד, ולקבל באהבה מה שיש.

 שיהיה לכם יום חמוץ-מתוק  :-)