שלוש שנים לאמצע החיים

ככה זה אחרי חמישה חודשים בסין, אחרי שכל יום התפריט בעבודה הוא אוכל סיני מקומי, עם כל הכבוד לאהרוני וחבריו, גם מרק נודלס שהכינו במקום ומתחו את רצועות הנודלס מול עינייך השמתאות אחד אחד כמו בערוץ עשר, אחרי שכבר נשרף לך הגרון בפעם האלף כי הזהירו אותך שזה חריף אבל אמרת לעצמך שבטח הם אומרים לכל הזרים בסין, ואתה כבר אכלת כמה מאכלים חריפים ונשארת בחיים, תמיד יש רמת חריפות שעדיין לא עברת, ושכל אוהבי הסחוג למיניהם יכולים להירגע ומיד, אין חריף כמו החריף הסיני, לא תיאלנדי ולא ויטנאמי, משהו כאן בהחלט משמיד לחלוטין את מערכת העצבים בגיל צעיר, אחרת אין מצב שכל הסינים אוכלים כאן את החומר נפץ הזה.

ברגעי משבר, פותחים את מגירת ההפתעות ושולפים משם משהו מיוחד, זה אשכרה אירוע חגיגי, לא כל יום מכינים ארוחת ערב ישראלית, אם זה פלאפל בטחינה וסלט ירקות קצוץ עם פיתות שמצאנו באיזו מאפיית רחוב בדליאן, או מרק ירקות פשוט עם שקדי מרק של אסם (ימח שמם אני עושה להם פרומושן בחינם), או סתם חבילת בקלאווה מהשוק של רמלה יחד עם התה הירוק שקניתי בסופר. לא כל כך משנה, העיקר שיש בזה מרכיב ישראלי, מוכר, עם טעם של בית וריח של משהו לא סיני, בביקורת בטחון בנתב"ג כשהמזוודה שלי נעצרה בבידוק, עלה לבחור הצעיר חיוך על הפנים כשהסברתי לו שהמזוודה שלי מלאה בדבש, טחינה ודברים טובים אחרים.

אני בטוח שלכל עם יש את המאכלים שהוא לא יכול להיפרד מהם ולו רק לכמה חודשים, בשבוע שעבר העלינו כאן רעיון לפתוח פלאפליה בדאון טאון, בטוחים שנעשה מכה ושכל הסינים יבואו לאכול, יה רייט ! רק הם יאכלו פיתה עם כדורי חומוס מטוגנים, לכל עם ומה שזורם לו בורידים, אצלי זה כנראה תערובת של חומוס, כמון וחוויאג'י.

בפרק הבא: הסביח הישראלי הראשון על אדמת סין !
 

רשימת מכולת לטיסה חזרה לסין:

פירורי לחם הכי פשוט שיש,

טחינה גולמית,

פלאפל להכנה ביתית, כמה שיותר גם ככה הכל ילך לפני הטיסה הבאה.

שקדי מרק,

חלבה מכמה סוגים,

חבילת בקלאווה,

תבלינים,