שלוש שנים לאמצע החיים

פוסט ישן שקפץ להתארח...

לגמתי מהכוס את טיפות הוויסקי האחרונות שנותרו בה והנחתי על השולחן, הבטתי ישירות בפניה ואמרתי לה שנמאס לי מכל הבולשיט הזה, מכל המשחקים ה"כאילו" רומנטיים שיש בינינו בחודשיים האחרונים. הריב הראשון כבר בישר רעות וזה רק היה עניין של זמן עד שנמצא עצמנו בסיטואציה דומה.
היא הביטה בי בעינייה החומות הגדולות, וקלטתי דמעה בודדה מחליקה מטה על הלחי, סעעעמממק לא איכפת לי, הלב שלי כבר מדמם שבוע, שגם לה יכאב קצת, מה כבר יקרה לה ? שרק אני ארגיש חרא ? אני זה שמסתובב כבר כמה ימים עם לבנה במשקל חצי טון  בתוך הלב והכל בשביל מה ? בשביל מישהי שפעם נמצאת כאן ופעם לא ? צריך להפסיק עם ההיסחפות הזו, להיות יותר מחוספס, גס. לתפוס מהר, לזיין ולזרוק ! בלי רגש ! בלי אהבה ! פשוט סקס נטו ולא יותר. את הפוצי מוצי תשאיר לבית.

זה התחיל בשיחת חולין אי שם באיזה מפגש חברתי - מקצועי, היא דפקה הופעה ולא היה גבר שלא שם לב לקיומה בחדר, כל הנשים האחרות הביטו בה בקנאה אבל חייכו בזוית, היא שונה ולכן אין לה צאנס, היא כמו סינדרלה, מגיחה, דופקת את השואו ונעלמת, בלתי ניתנת לתפיסה, אולי בגלל זה היא משכה אותי כל כך, ידעתי שאם אתחבר אליה אהיה לבדי, בלי מתחרים.  התעלמתי מהעובדה שהיא אחרת, לא חשבתי שזה ישפיע, מי בכלל חשב זה יגיע למצב כזה.
ערב אחד היא תפסה אותי לבד, הדביקה אותי לקיר ודחפה לשון רטובה לתוך הפה שלי, לא נשארתי חייב ועניתי באותה מטבע, אותו ערב נותרנו מפורקים על הרצפה, אחד בשני, מנסים להבין מה קרה כאן, מחייכים כמו זוג טיפש עשרה וחולמים על מחר.
ככה זה המשיך, בלי תכנון בלי הכנה, פתאום מופיעה, דופקים חפוז וממשיכים כאילו כלום, בדרך לעבודה, בדרך הביתה, באמצע המילואים, בדרך לקאנטרי, כמו זוג גנבים בחושך, נפגשים בטעות ונעלמים לחשיכה.
כמה שזה היה קשה, זה היה מרתק ועצם הפתעה כל פעם מחדש רק העצימה את החוויה.
יום רדף יום ופתאום מעבר לסקס התגלתה לה דמות, דמות עם לב ונשמה, וכאן נעשתה טעות מספר שתיים, ברגע שיש אלמנט ריגשי... זה סימן לדגל אדום ! ברח ממנו כמו מאש, אחרת אתה הופך להיות שבוי של עצמך, מוכר את נשמתך בשבילה בעבור כלום, נו גרנטי, אין בטחונות, מחר היא תקום ותיעלם, ואתה תרוץ לחפש את הרגשות שפיזרת בלי חשבון.
אבל כמו כל גבר טיפוסי, אתה נופל גם בטעות הזו, ומשכנע את עצמך שהפעם זה שונה, הפעם זה אחרת, הפעם אתה הולך עם זה קדימה, כי אולי, אולי, אולי יצא מזה משהו אחר.....   אולי מה  דאמיט ! אולי תתאהב ?! וויק אפ מאן ! אתה בחור נשוי, מה עובר עלייך, שכחת שיש לך אישה ושלושה ילדים בבית ? איפה אתה חי ? נגמר הפרק של הרומן הרומנטי ההוא בחיים, עכשיו אתה בחבילה מתקדמת, עם התחייבות לכל החיים ואין שחרורים ! הדילים המחייכים והמפתים זה לאלו שעוד לא קנו מכשיר והם מדלגים מרשת לרשת, נהנים מכל העולמות.
אתה מתקדם וממשיך לחפור לך את הבור, לא שם לב שכבר אתה לא רואה מסביב אור, וכל הזמן אתה רק חושב עליה, מתי תופיע, מתי תיפגשו, מתי תהיה איתך. התמכרת !
עכשיו זה סופי, אתה לא יכול בלעדייה, והחיים שלך תלויים בה, מכאן זה רק יכול להחמיר, מצד אחד להעמיק הקשר ואז התסריט הופך להרבה יותר קטלני בעתיד, מצד שני לצאת מכאן זה כבר משימה לא קלה. ואתה מבטל אפשרות של ניתוק, אחרי שהשקעת כל כך הרבה, ועדיין אתה נהנה מן הסתם, אז למה לעזוב ? קה סרה סרה, ובאיזו פינה בראש, איזה איינשטיין צועק:"זה יגמר רק בדמעות" ואף אחד לא שומע, כולם משתיקים לו את הפה. זורקים עליו עגבניות. המציאות ורודה וזה נעים, רק לא מודעים לכך שהטריפ מתי שהוא יגמר ואז יבוא כאב הראש, ואיתו כאב הלב... טיפשות !

אני מתקרב אליה, מנשק ללחי הרטובה ואומר לה בשיא הרצינות, אני חושב שכדאי שנעשה הפסקה, אתה יודע שהפסקה משמעותה להיפרד לתמיד אבל אתה לא מסוגל להגיד את זה, הגרון שלך חנוק, הדמעות מתחילות לשטוף את עינייה, היא יודעת שאתה צודק, שניכם יודעים את האמת, אבל הלב בפנים מדמם ואין תחבושת שתעצור את הפצע. החובש אומר שהזמן מרפא, סססעעעעמממקקק כמה זמן ? למי שהוא יש כדור שמריץ את הזמן ?