זהו די באלי למות!! פשוט לרות בעצמי. נמאס לי אני כל כך חסרת כוחות לזה. אני כבר לאיודעת מה לעשות >< נמאס לי מהמשחקים עם הגוף שלי. וגם לגוף שלי נמאס מהמשחקים. לפני שלוש שבועות התחלתי לאכול. אבל אכלתי כמויות גדולות מדי. והשמנתי.. כן כן השמנתי. ואני בשוק O_O כבר כמעט שנתיים שלא השמנתי בכלל. אוחחחחח אני כל כך עצבנית. עובדת עצות! לא יודעת מה לעשות. והיום בכיתי כל כך הרבה זמן עד שכבר אין לי דמעות. ולא כי השמנתי. כי הדבר הכי יקר לי נלקח ממני לאט לאט. הגוף שלי כנראה לא עמד במה שאני עושה לו. וחצי מהשיער שלי כבר לא פה. זה הדבר הכי כואב שיכול לקרות לי עכשיו. לא ממש שמתי לב לזה. עד אתמול שאמא שלי כעסה עלי שרציתי להחליק את השיער. היא אמרה לי שהיא עצובה בשבילי שהיה לי שיער כל כך עבה ושופע ואיבדתי מלא שיער. לא חשבתי שזה נכון.. עד שהגעתי למראה! היא צודקת. חצי מהשיער כבר אין. וליי אישית היה שיער ממש עבה ארוך ושופע. ועכשיו הוא נראה דליל ומיובש. כל כך דק. אולי לש שמתי לב לזה כי לא עשיתי קוקו מלא זמן. ושהיה לי קשה להכניס את כל השיער לגומייה ולעשות 2 קשירות. היום עשיתי כמעט 4 קשירות.פעם לא יכולתי להיף את השיער עם היד, היום אני יכולה לקווץ את היד על השיער. אני עצבנית עצובה ועובדת עצות. כל המשחקים של האוכל פשוט הרסו לי את החיים. הייתי צריכה לשקר כל הזמן, היו לי כאבים שונים שלא רגילים, סבלתי מבעיות רבות, נכנסתי לדיכאונות, הזנחתי חברים\משפחה, הייתי מנסה ליהיות משהוא אחר ואפילו לא התפנתי לראות את עצמי. ומי אני באמת בלי הה"א. הגעתי להחלטה. אני עכשיו אכניס את עצמי לשלבי גמילה טוטאלית מזה. זה יהייה קשה. ואני בטוחה שזה תמיד יעלה לי בראש. אבל אני חייבת. נגמר הסיפור. אני כל כך רוצה להראות רזה ויפה ולבנתיים אני מאבדת את היופי שלי- שקים בעיניים, ציפורניים דקות מאוד, שיער מדולל (נושר ונעלם), עור יבש (הוא לא מקבל מה שהוא צריך), עיניים אדומות מדי פעם. וכל זה למה? ליהיות רזה? טפיי על זה. אני עוזבת את העיניין. זה לא שווה לי. ליהיות מכוערת ורזה. איככסה >< אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות לגבי השיער. אני מקוה שלא הרסתי אותו לגמרי. כבר לא נשאר ממנו כלום. באמת שחצי שיער כבר אין! 
ואני בוכה רק מלכתוב את זה. זה לא פייר. מה שעשיתי לעשצמי לא מגיע לי. אני טיפשה והינה אני מודה. אני טיפשה! אוף כמה סבל >< כבר רוע יש בעולם! הכל רע לי עכשיו. לא יודעת איך להתמודד. אבל אני מבטיחה לעצמי לעשות הכל כדי לחזור ליהיות נורמלית. זה קשה כי אני בעסק כבר יותר מ-3 שנים :( אבל אני מבטיחה לעצמי ולגוף שלי שנגמרו ימי הסבל. ודיי לכאב, וסטופ לכיעור. כי זה פשוט הורס אותי מבפנים ובמבחוץ. אז מה הטעם?!?!
אז עשיתי מעשה שטותי, נענשתי כהבוגן, איכזבתי את עצמי- אבל עכשיו זה הזמן לשים לזה סוף!!!
שבוע טוב לכולם!
כינוי:
Cristal-Keren
בבלוג זה
בכל הבלוגים
