פרה
שמנה
היפופוטם
גיגית
גוש של גועל
חוסר פרופורציה
חוסר שלמות
כיעור מהלך
כבדות
שמנוניות
חבית מתגלגלת
דובה
אני יושבת על הכיסא מול המחשב ואני מרגישה איך כל הגוף שלי נמחץ על הפינות החדות של הכיסא. זה כואב, אבל זה מגיע לי.
אני לוקחת את השמיכה ומוחצת אותה על הבטן במחשבה שזה ישנה משהו, יסתיר או יעלם. אני כבר לא יכולה לשבת מזרחית בלי לראות את השומן משתפל לו שם. קשה לי ללכת ברחוב עם בגדים צמודים, אני הולכת וכל שנייה מרימה את הטייץ' הכי גבוה שאני יכולה ומותחת את החולצה הכי למטה שאפשר. שלא נדבר על זה שטייץ' זה בערך הפריט לבוש הכי חם אצלי עכשיו (וזה גרוע!), רק כי אין ברירה.
אני מתביישת לזוז ואני לא רוצה בכלל לצאת מהבית. לא רוצה ללכת לשום מקום לא רוצה לפגוש אנשים. רק להיקבר במיטה.
רע לי, רע לי ומגעיל לי ואני עייפה כבר מזה... אני לא יכולה יותר!!!
אלוהים אלוהים... מתי זה יגמר כבר? מתי אני אשוב לראות את העצמות היפות שלי? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
