http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019my life as annaheCopyright 2026 lovely bones. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12158075<div align="right" dir="rtl">היום הייתי בקניון וקניתי שמלת השראה. בכלל לא התכוונתי לקנות שמלה, אבל פשוט נכנסתי ל H&amp;M וראיתי את השמלה שתמיד חלמתי עליה, שחורה צמודה וסטרפלס כזה שישוב בדיוק על הציצי, ורשת שמשלימה את כל החלק העליון. חיפשתי הרבה זמן כזאת, והיא יחסית הייתה זולה. מידה 34. אני מרגישה שאני במציאות אחרת, שאני זה לא אני ובא לי להתנער מהכל, ולחיות חיים שלווים שוב. הכל אצלי סוער אבל לא סוער טוב אלא סוער רע. אני רק רוצה לחזור לעצמי. פתאום אני מגלה שומנים שלא ראיתי בכלל. זה כל כך מוזר ומגעיל ועושה רע. כל כך חלשה בזמן האחרון. אולי זה בגלל שנמאס לי כבר מהמחלה הזאת ואני רוצה לצאת ממנה אבל אני לא יכולה להתכחש לעובדה שאני סובלת מלראות את עצמי בממדים כאלה, שבכלל לא חשבתי שאני אגיע אליהם. עוד יומיים אני מגויסת ע"י צהל לצבא. ואולי, שם, אני אוכל לקחת את עצמי בידיים, ללמוד הרגלים נכונים של אכילה, לחזור להתאמן קצת, אחרי הכל, טירונות... ולרדת פאקינג לרדת ולהיות שמחה שוב ולא להרגיש גועל. כ"כ גועל. יש לי את הכח הזה, יש לי אותו אני יודעת, אני חייבת אותו אני חייבת להיות רזה שוב, בשבילי. זה כ"כ חשוב לי. זה כ"כ חשוב לי שז</div>Sun, 14 Nov 2010 23:07:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12158075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12158075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12138439<div align="right" dir="rtl">ללא מוצא. אין לי כוח להמשיך בחיים האלה יותר, אני מרגישה שאני לא חיה. אני תקועה פה, בעולם הזה, ואני מרגישה שלא מגיעה לי לחיות. אני כבר ממש חלשה, נכנעת לאוכל כמו ילדה מסכנה, משמינה מרגע לרגע שעובר. הגיע הזמן שלי להתחיל להיות בולמית, זה המסלול שסללתי לעצמי, ואפילו את זה אני לא עושה. אלוהים, אני כבר לא יודעת איך לטפל בעצמי, כ"כ שמנה והדרך כ"כ ארוכה שאני כבר לא יודעת איך להתחיל. רע לי, רע לי כ"כ. ואין שום דבר בחיים האלה שעושה לי טוב יותר. כלום כלום כלום. עוד שבועיים אני מתגייסת, נקווה שהטירונות הזאת תרזה אותי קצת. איכס.</div>Wed, 03 Nov 2010 22:10:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12138439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12138439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12107184<div align="right" dir="rtl">עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות עצמות אני רוצה את העצמות שלי בחזרה </div>Sun, 17 Oct 2010 21:08:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12107184http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12107184http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12088314<div align="right" dir="rtl">I was her she was me We were one we were free And if there's somebody calling me on She's the one רוצה מציאות אחרת. החיים האלה הם רק ברירת מחדל. הייתי רוצה למות, אבל מה יש אחרי המוות... כלום. חבל שאין אופציה למציאות אחרת, עולם אחר, טוב יותר. המצב שלי לא טוב. אני רק משמינה, ואין לי מוטיבציה בכלל לרדת, אני כבר ממש שמנה שהגוף שלי עומד להתפוצץ. ורק נראה לי כל הזמן שהדרך לשלמות ארוכה מידי אז אני לא מתחילה במסע או לפחות לא מתחילה במסע מספיק חדורת מוטיבציה. קיצר, החיים שלי בחיים לא נראו כל כך מזעזעים כמו עכשיו. תמיד חשבתי שהמצב ישתנה, שיהיה לי טוב, אבל איכשהו, אני מרגישה שמישהו שם למעלה מחליט לדפוק אותי מכל הבחינות. נמאס כבר, נמאס. מחר אני נוסעת לסופ"ש ואני לא אהיה בבית שזה כבר טוב. יום ראשון אני אתחיל את ה ABC כמו שצריך עם ספורט גם, ובסופ"ש אני לא אוכל הרבה זה בטוח. הכל יותר נחמד שיש סיגריות ביד <div st</div>Fri, 08 Oct 2010 02:19:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12088314http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12088314http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12085975<div align="right" dir="rtl">עצוב לי ומגעיל לי ורע לי בגוף. וממש לא בא לי לצאת מהבית וממש לא בא לי להתלבש וללכת ברחוב אבל אני חייבת. אני כבר לא יודעת באיזה שיטה לנקוט. אני הולכת להתחיל נראה לי שוב בABC, חוזרת לשיגרה הזאת. וחוזרת לעשות ספורט, 5 פעמים בשבוע לפחות. עכשיו אני הולכת לישון, אני כבר עייפה מכל זה. זה מה שבא לי להתעסק בו עכשיו, זה ועבודה. נמאס לי מבנים, נמאס לי מחברות זונות. זה מה שחשוב לי באמת וזה מה שעושה לי טוב. ונמאס לי מהכישלון הזה, נמאס לי מהעובדה שאני פשוט לוזרית עם שומנים. מטרה למחר : 500 קלוריות וחדר כושר. ושאני אמות בדרך, תודה.</div>Wed, 06 Oct 2010 20:52:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12085975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12085975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12062780<div align="right" dir="rtl">מחר בבוקר אני עולה על המשקל ומתמודדת עם המציאות. נקודה. רק ככה אני אדע מהו מצבי כרגע. </div>Sun, 26 Sep 2010 03:32:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12062780http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12062780http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12053565<div align="right" dir="rtl">אני מפחדת לעלות על המשקל. ואני יודעת שאני מדחיקה . אני יודעת שאם אני אעלה על המשקל אני כל כך אזדעזע שאני ארצה לקחת סכין ולחתוך לעצמי את הבטן. אני לא רוצה לראות את המס' שהולך להופיע שם אבל אני גם יודעת שאם אני לא אחטוף שוק יכול להיות שבחיים אני לא אצליח לשמור על האכילה המועטה ואני אוותר לעצמי בקלות. היום אכלתי קצת. אבל אני כבר עייפה מזה, אני לא רוצה את ההפרעה הזאת בחיים שלי יותר. אבל אי אפשר בלי... זה הדבר שעושה לי הכי טוב בחיים האלה, פשוט התמכרות נהדרת, ממש כמו סמים. </div>Tue, 21 Sep 2010 22:16:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12053565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12053565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12050110<div align="right" dir="rtl">היום הלקוח (עורך דין) האהוב עליי במסעדה אמר לקליינט שישב לידו "תראה איזה חיוך מקסים, כל הזמן היא מחייכת, כל הזמן היא שמחה, אתה צריך להתחיל לחייך גם"... אוף, באמת הלוואי שהייתי כל הזמן שמחה. רציתי נשבעת שרציתי להגיד לו ממש ממש לא, כיאלו אני הכי דיכאונית שיש במיוחד בתקופה הזו. בחיים שלי לא הייתי כ"כ שמנה כמו שאני היום, כמו שאני עכשיו. אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי. שום דבר כבר לא יכול לעזור. אני נאבקת ונאבקת ולא מצליחה. יש בי חלק שרוצה כ"כ לגמור עם המחלה הזאת וחלק שכ"כ רוצה להיות רזה, שאני נקרעת בין שני הכיוונים ובסופו של דבר רק משמינה...שזה הכי גרוע! החלק הטוב בפוסט הזה הוא שהיום עשו לי עקירה של השן בינה. זה אומר שבימים הקרובים אני לא אצליח לאכול, אני רק אשתה כל הזמן קפה. וזה יתן לי תירוץ למה לא לאכול בארוחת חג. אני מקווה שזה יתפוס עד אז...מקווה שהעקירה הזאת תתן לי פוש להמשיך ולאכול מעט קלוריות...אחרי הכל, אין לי ברירה אחרת. לילה טוב ושבוע טוב לכולן. אין מה לעשות. בשביל להיות רזות צריך לסבול. כולם יודעים שעצמות זה יפה. </div>Mon, 20 Sep 2010 00:12:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12050110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12050110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12044927<div align="right" dir="rtl">בכל כך הרבה סיטואציות הייתי לבד גם כשהיו מסביבי מלא אנשים, עם המחשבות שלי, עם עצמי. כי ככה אני. כמו זאב בודד. אני שונאת אנשים שלא מסוגלים להיות לבד, שמחפשים כל הזמן אנשים מסביבם ואישורים מהסביבה שהם בסדר, אנשים שכל הזמן במרדף אחרי אהבה ואחרי ה"חצי השני שלהם" או אנשים שלא מסוגלים להיות אנשים עצמאיים וחייבים באופן תמידי שיהיה להם בן זוג. אני הוטה מסכה של אושר ושמחה ושל אהבה עצמית ושהכל טוב ונפלא. וכולם מחייכים אליי ואני מחייכת בחזרה, אבל בלב אני שבורה. כי הלבד, זה לא מה שמפריע לי... לא אכפת לי שהחברות הכי טובות שלי הן שתי מטומטמות ואני לא הולכת לראות אותן יותר, ולא אכפת לי שאין לי אהבה בחיים, לא אכפת לי שאני בחיים לא אספר למשפחה לי מה עובר עליי... אכפת לי שברגע שבן אדם הוא מסוג האנשים הבודדים הוא חייב להיות שלם עם עצמו, לאהוב את עצמו או לפחות לא לשנוא את עצמו... לכן עכשיו אני במצב נורא... כי אני לא סובלת את עצמי, אני מקללת את הגוף שלי כל בוקר ואני גם לא אוהבת את המראה הכללי שלי בכל מקרה. בגלל זה נדפקתי. אני רוצה לחזור להיות מאושרת ושמחה ושיהיה לי טוב, גם כשאני לבד. כמו שהיה פעם... </div>Fri, 17 Sep 2010 10:28:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12044927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12044927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12040792<div align="right" dir="rtl">פרהשמנההיפופוטםגיגיתגוש של גועלחוסר פרופורציהחוסר שלמותכיעור מהלךכבדותשמנוניותחבית מתגלגלת<</div>Tue, 14 Sep 2010 21:59:00 +0200tal_sagi0@walla.co.il (lovely bones)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=713019&blogcode=12040792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=713019&blog=12040792