"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי רגע אחרי שאני מבהיל אותו במקלחת.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשרואה עוד נסיון שלי לצייר את פניו, שגם הפעם נראות פיקסואיות.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשקורא שיר עמוס רמיזות מיניות שכתבתי לו במהלך הלילה.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשהוא מזהה תמונה מטופשת שלו שהצלחתי לצלם בלי ששם לב (*).

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשהשיש והרצפה מלאי אדמה ודשן, תוך כדי שתילת צמחי תבלין חדשים.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי תוך כדי שאני מדגים ריקוד ספונטני ברכב לצלילי שיר מקפיץ ברדיו.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשאני נמרח על הדשא יחד עם ההולכת על ארבע, באפיסת כוחות.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי לאחר שהוא שואל 'מה יש לנשנש', ואני עונה - 'אותך!'.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי כשאנחנו שנינו מותשים במיטה ברגע שאחרי, ואני שואל - "הדרן?"

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי בבוקר בבוקר, לאחר שסיפר לי שגם הלילה ניהלתי מונולוג עם עצמי.

"אתה חסר תקנה", הוא אומר לי, וגם הפעם מחייך אליי חיוך גדול, מנער את הראש אל השמיים, וממשיך - "ובדיוק ככה אני אוהב אותך".

וביני לבין עצמי, חושב גם הפעם, שביחס למי ומה שהייתי לפני שנתיים ושלוש, אני דווקא תקין הרבה יותר.