לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

למה לי לקחת ללב


אנשים אומרים שהזמן עובר, הזמן אומר שהאנשים עוברים.

כינוי:  alama

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

געגועים ללא נודע


אני רוצה לחבק אותך

להניח את ראשך על כתפי

וללטף אותו ברוך

להרגיש את הלב שלך, שלנו

פועם באותו הקצב

הרמוניה של שקט

מוזיקה שהיא רק של שנינו

לוקחת אותנו רחוק מכאן

לממדים אחרים

מרחפים מעבר לזמן

מעבר לעולם הזה

גבוה מעל הכל

בין נשימה לנשימה

אני מגלה אותך

ואנחנו הופכים לאחד

וכל השאלות כבר לא קיימות

הכל ברור עכשיו

 

חוץ מדבר אחד-

מי אתה?

נכתב על ידי alama , 27/9/2010 01:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכונים מהשטח


אני כבר לא בקשר עם ההוא.. זה די הולך ודועך.. פה הודעה שם הודעה 
ונראה שהזמן די עושה את שלו...
אני גם די שמחה על כך - למרות שזה די לא קל להיות לבד - במיוחד אחרי שכבר היית ביחד
ובמיוחד כשאתה רואה מסביבך כ"כ הרבה שיש להם את הביחד הזה ולך - אין..
זה לא בא מתוך קנאה.. זה פשוט שאנחנו בני אדם.. מה לעשות
החברות די רחוקות ועסוקות לכן זה בא לי די בטוב החגים האלו...
ב"ה אנחנו משפחה די מגובשת וזה טוב
השבוע דברתי עם ידיד שלי מהעבודה הקודמת..
כדי לסבר את האוזן - אין לי ידידים בד"כ.. הוא היחיד וגם די בזמן האחרון ולעיתים רחוקות
אז זה די מוזר לי.. אני גם חושבת שיש לו צפיות יותר גבוהות מהקשר הזה
ולכן אני מעדיפה לשמור על דיסטנס מסויים...
אני מצידי לא חושבת שזה ילך בנינו בקטע הרציני - קרי נשואין
מהרבה בחינות שאין לי חשק לפרט עכשיו
אבל מצד שני ממש כיף לי לדבר איתו - די כמו חברה - ומבחינתי בזה זה נגמר..
נראה.. אולי אני אדבר איתו על זה... למרות שהוא די מציאותי ולא נראה לי שהוא מחכה לי במיוחד...
קיצר - אז דברנו ובאופן די ספונטני החלטנו להפגש..
תמיד יש לנו בעיה עם זה כי ההגדרה שלנו לבלוי היא מאד שונה.
אני מצידי לטייל, לעשות הליכה, לשבת באיזה מקום ולדבר...
הוא מאד אוהב בידור תעשייתי - מופעי סטנדאפ, סרטים וכאלו...
בסוף שכנעתי אותו שנלך לשחק טניס :)
הייתי משחקת המון בצעירותי וזה ספורט די מהנה...
היה לי כדור אחד בבית אז הבאתי אותו...
בערב הוא אסף אותי מהבית ונסענו למגרשים.
הבחור הגיע עם ג'ינס ונעלי עבודה.. לא חשוב..
אנחנו מגיעים למגרשים ומגלים שיש הכל. אפילו אורות (חששנו שלא יהיו)
רק דבר אחד היה חסר - הרשת....
אני כבר עשיתי אחורה פנה
אבל אז הוא אומר לי - בואי נשחק
- אין רשת! מה נשחק?
- אם כבר באנו עד פה אז נשחק.. מה אכפת לך.. ננסה, יהיה כיף!
התחלנו לשחק והיה די נחמד! הוא די אהב את זה אני חושבת
אבל לא הספקתי לוודא את העניין כיוון שמהר מאד הוא העיף את הכדור מעבר לגדר :)
מנסיוני ידעתי שיש סכוי למצוא כדור מסביב - אז הלכנו לחפש.
אני מחפשת והוא מתלהב מהואדי מסביב.. שביל חשוך ומלא עצים מסביב
הוא רצה שנטייל שם אבל לא חשבתי על זה אפילו.. 
אח"כ חשבנו מה נעשה..
הוא כמובן הציע סרט ואני הסתייגתי...
- אז בואי נצא לאנשהו..
- לאן? תראה איך אני נראית... באתי עם החולצה של הפיג'מה..
- אז מה, למי אכפת?! אני ראיתי אותך ככה אז מה..
- לא, לא בא לי..
- אז נשחק טאקי, את אוהבת?
- איפה?
- אצלי בדירה
ואז עשיתי כזה פרצוף מופתע
כי לפני כן הוא גם כן הציע לי לבוא ולא הסכמתי - הוא שוכר דירה, לבד...
ואני מעדיפה לא לסמוך על אף אחד בקטע הזה... 
אז הוא די ידע שאני לא רוצה ובכל זאת הציע..
- נו... תפסיקי כבר עם זה...
מצד שני - זה היה גם די מזמן ולא כ"כ ידעתי מה הקטע שלו אז
הוא יודע גם שאני שומרת נגיעה ושאני לא 'יוצאת' איתו...
אז בהתחשב בכל זה בסוף הסכמתי..  בלב כבד
- טוב..
בדרך הוא עצר ליד איזה פיצריה של ערסים וקנה לנו פיצה ושתיה..
דברנו שם וגם בדרך...
הלוואי והיה לי כח לפרט יותר.. תאלצו לסלוח לי כי אין לי כרגע.
פתאום הוא התחיל לשיר שיר שנדבק לו בהשראת הפיצריה - שיר של אייל גולן
ואני החלטתי שעד פה... אז שמתי לו שיר מהפלא' שלי והוא די אהב ואפילו התחיל לשיר אותו :)
הגענו לדירה שלו והוא עשה לי סיור - יש לו שם שתי (או שני?) חדרים - די נחמדה..
ואז הוא נזכר שיש לו קצרים (הסדרה), בוידאו (!)
ישבתי על הספה והוא שם את הקלטת והתיישב לידי... די קרוב
הוא התחיל להעביר את הקלטת להתחלה
ואז היה שקט כזה.. 
היד שלו גם די היתה קרובה אלי.
במציאות אחרת לא הייתי מכניסה את עצמי למצב הזה.
אבל ידעתי שאני לא באה אליו בשביל זה וידעתי שלא הולך לקרות שום דבר!
הראתי לו שאני לא מתכוונת לזרום איתו לשום מקום ולשמחתי הוא הרגיש והבין.
הוא לא הלחיץ אותי ויצא ממש בסדר בקטע הזה ובסוף אפילו דברנו על זה.
כשנהיה מאוחר אמרתי לו שאני אחזור הביתה.. 
לא הייתי אצלו הרבה זמן אבל ההורים שלי ידעו שאני איתו ולא רציתי שאמא שלי תתחיל להלחץ.
הרגשתי ממש נח להגיד לו את זה והוא אפילו אמר שהוא מבין את אמא שלי וחושב שהיא צודקת...
הוא לקח אותי הביתה (בקצה השני של העיר)
וליד הבניין הוא עצר ודברנו די הרבה..
אחד הדברים שאני אוהבת בו, זה שהוא ממש פתוח ויש בו כנות מאד מיוחדת...
אני מעריצה אנשים כאלו, לא מנסים להחביא או להסתתר מאחורי המציאות.
פשוט אומרים את מה שהם חושבים, מה שהם עושים...
עומדים מאחורי המעשים שלהם ולא מנסים להצתדק או לטשטש.
מצד שני, הוא סיפר לי כל מיני דברים על עצמו.
חלק מהם לא ממש אהבתי וזה חיזק לי עוד יותר את העמדה שלי לגבי טיב הקשר שלי איתו...
מה שכן, הוא מאד אוהב להקשיב וללמוד מכל אחד... 
או שהוא טיפוס סקרן או שבאמת אכפת לו... או שתיהם ביחד...
זה כיף שיש אנשים כאלו וזה חשוב...
אני שמחה שהוא ידיד שלי והייתי שמחה אם זה גם היה נשאר ככה
(לפחות בזמן הקרוב - לעולם אין לדעת מה יהיה...)
זהו...
שיהיה לילה טוב! חלומות פז..
ומועדים לשמחה!!!


נכתב על ידי alama , 24/9/2010 00:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמלאך תחת לראשי וימינך תחבקני


חג הסוכות!!!!!! איזה חג נפלא...

הסוכה, הביחד, האוויר, האווירה... הכל...

אחרי יום כיפור.. כל התפילות והמחשבות והרצון באמת להיות טובים ולשנות ולפתוח דף חדש..

אלוקים מחבק אותנו.. בכל זאת אנחנו לא לבד כאן העולם הזה..

הכל זמני - שום דבר באמת לא שווה את הכעס והעצבות שמאפילים על חיי היום יום שלנו מבלי שניתן על כך את הדעת

יש מוצא בכל הבלבול הנוראי הזה..

ה' אוהב אותנו גם אם אנחנו לא כ"כ אוהבים את עצמנו..

הוא אתנו בכל רגע ורגע.. מחכה לנו שנחזור אליו שרק נעשה את הצעד הקטן.. שנעז להתחיל..

אני מקווה שהשנה הזו באמת תהיה טובה.. ושנצליח להכיר את עצמנו באמת ולמצוא כל אחד את דרכו שלו...

נראה לי שזה הדבר הכי הכי חשוב.. משם כבר הכל יהיה יותר פשוט בהרבה

 

 



 

וואו מזמן לא בקרתי כאן...

אבל יש לי הרגשה שאיכשהו - כולם חיו בטוב גם בלעדי (זה לא שאני לבד אין אף אחד אין אף אחד :-))

אבל אם זה בכל זאת מעניין - אני חיה לי מיום ליום (מפזרת את ימי לרוח)

עוד מעט העבודה שלי תסתיים (שהכל זמני כבר אמרתי..)

זה היה בסה"כ מלוי מקום.. עכשיו אני מחפשת עבודה בתחום שלמדתי - היי טק...

אני די תוהה מה יהיה איתי - נשאר רק לשלוח קורות חיים ולהתפלל.. פרוטקציות אין לי :(

מי שיש לו מוזמן לעזור :)

בע"ה נעשה - וגם נצליח!

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי alama , 23/9/2010 22:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לalama אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על alama ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)