הוא התקשר אלי...
אתמול..
קודם שלח הודעה שאל אם אני ערה.
עניתי לו שכן ואז הוא התקשר ודברנו ה-מ-ו-ן זמן
התפלספנו על כל מיני נושאים מהותיים
זאת אומרת - הוא התפלסף ואני תרמתי איזו תובנה פעם בכמה דקות...
ואז הגיע הקטע שבו דברנו על אהבה ומה זה בכלל ואיך ולמה וכמה
זה היה ממש עמוק וכל כך נהנתי ממה שהוא אמר
שכל הנורות האדומות שלי הבהבו בקצב מטורף
- לא!!!! שלא תעיזי לחשוב על זה אפילו!!
אבל באותו רגע חשבתי גם חשבתי
זה נורא מתסכל כל העסק הזה
מצד אחד אתה מת לאהוב ולהסחף עם זה
מצד שני אני חייבת לעצור את עצמי
אבל ב"ה - אני מאד מציאותית
(למרות שיש לי לפעמים גם הרבה דמיונות אבל כשזה מגיע למעשים...זה בסדר)
בסוף שתקנו ... שתיקה ארוכה כזו ולא מביכה בכלל...
הוא שאל אם אני יכולה לשמוע את החיוך שלו...
הוא תמיד יודע מה להגיד כדי לגרום לבטן שלי להתכווץ
ואז הוא אמר שהוא היה שמח לחזור ללמוד את הדברים האלו..
האמת שדי התפלאתי אבל זה לא לקח הרבה זמן
כי אז הוא שאל - היית רוצה ללמוד איתי?
....
- אפשר בטלפון (ספק אמירה ספק שאלה)
- אפשר.. אבל זה יעלה ההמוווון (יש לו מסלול שווה והוא זה שמתקשר תמיד)
אל תדאגי זה יהיה במקומות נטרליים (ככה זה מתחיל...)
- אתה מעמיד אותנו בנסיון די קשה...
- אני יודע וזה בסדר.. אני מבין שלא היתי צריך לבקש
פשוט מדי פעם אני משתחרר בלי לשים לב...
בקיצור המשכנו לדבר אח"כ ואז הרגשתי שזהו.. כדאי לעצור את זה
הלכתי לשון ובבקר הרגשתי שהבטן שלי פשוט מתפוצצת
כאבים נוראיים בצד...
למה אלוקים? למה ??!