"כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." - הזקן

אנשים הפסיקו לקרוא, להגיב, להיות אנושיים, לדווח על אימואים מסכנים שמחוסר צומי מאבדים להתאבד, שמנות שנהיו אנורקטיות ומאיימות להעלם, בחורות הפסיקו להפגש עם זרים או להגיב לחרמנים למייל, חרמנים  מוצלחים שהתאדרו לכתוב רק על מעלליהם הפסיקו לקבל סגידה ובקשות "בתק אותי" למייל, אושיות רשת הפסיקו להווצר כאן, הכל נהיה יותר מדי מהיר, אנשים סגרו את הדלת על כתיבה שמזמינה אחרים אל חייהם, יריב מכר את העסק וכל האחרים היו סתם שזכו לחתום "ההנהלה", נענע ניסתה להפטר ואמרה שזה קשר סבוך ובסוף ערוץ 10 החליט שאין לו זין להיות תפרן יותר, ביבי החליט להפטר מהטלוזיה ואני הפסקתי לצפות בה עוד לפני כולם, נשארתי עם הספרים והמחשב. כמו כולם אחרטט לסיכום שוב על עצמי ולא על כולם...

לא השכלתי או ניסיתי מספיק ליצור כאן אינטרקציה מעבר בכל שנותיי. הדבר הלא מוצלח הזה (מונה הכניסות יעיד) הוא הדבר שהתמדתי בו הכי הרבה בחיי לדעתי. הבלוג הראשון כמובן היה הכי מוצלח אבל לאחר שניסיתי את האתר ושכחתי לאחר פרסום 1 את הפרטים הוא נעלם לנצח. כאן את הכשל הזה הייתי צריך לשחזר כשנמחק כשהייתי בחו"ל לדעתי. עשיתי כאן את חמש השניות שלי כסלב כמה פעמים, בתחילה בשימוש בשם game over שנורא אהבתי וחיכיתי בסבלנות שסלב ישן נושן כאן יעלם והכינוי יתפנה (פעם דברים עבדו אחרת). בעצם הייתי טעות במספר אבל כנראה שנשארו בגללי. לאחר מכן בזכות הצילומים, וגם כמה פעמים בזכות הכתיבה.

מודה להוריי סבי וסבתי וסברי מרנן, לחיים יחי המת, ישראבלוג-זומבי החדש, תלוי בארכיון כמו שלד אנושי מפלסטיק בתיכון. אף אחד ממנו לא ילמד אבל מדי פעם איזה פושטק ינסה לנצל אותו לאיזו גחמה או גיחוך, להסתכל איך היינו פעם. כשעוד הרגשנו, והיה זמן לעצור לנשום להגיד איזה מסריח כאן, להסתכל בעיניים, להתאהב רק בכתיבה של מישהו או להגיד וואללה נשמע בדיוק כמו השכנה ממעלה אולי זאת היא, ולעקוב עד שמתבדים. לצחוק בקול אל תוך הלילה. 

עכשיו הגיע זמן מחזור ישראבלוך הזקנים האחרונים ששרדו להמשיך הלאה, כרגיל לעבוד ללמוד או לגדל ילדים או נכדים או למות בשקט. שונא אתכם הילדים של פעם שהייתם קטנים יותר כאן והייתם מציקים יותר, עכשיו אתם כותבים שהייתם כאן שנים ואיזה עצוב שנסגר,

ומתגלה לפי פוסט לפני שרק לפני שניה השתחררתם מצה"ל ואתן בנות כמובן, אז אתן רוב הסיכויים בנות עשרים וחצי שפריץ זרע של גמירה מוקדמת. לא, אתן לא גדלתן כאן. אתן עדיין גדלות, מקווה שעם השחרור התחת לפחות יפסיק לגדול למען 

בחורי ישראל. גם אם כתבתן כאן ב2004 הייתן מעצבנות ולא משהו-משהו. ותמיד תזכרו שאני חותך סלט טוב יותר, מצלם טוב יותר, גרוע יותר בפוטושופ כי התמונה עצמה יצאה בסדר.  הילדים אוהבים אותי יותר, החיות שלכן באות אליי במקום אליכן, ושאתן לבד כי
אתן במערכת יחסים עם הסלולר שלכן שגם הוא כמו האוננות הורבלית כאן, תמיד מוחזק אצלכן כמו יד ימין. לסיום, אתן לא גומרות יותר טוב מהדגדגן או יותר בקלות ממנו, כי ככה זה אצלכן או אצל נשים. אלא כי ככה התחלתן לגמור, כשהתחלתן לעשות ביד.

 תשארו עם ראש פתוח ואיברים טובים יבואו. אל תתאפרו, תסתכלו למישהו בעיניים ותבקשו ממנו שיצלם, סלפי זה רפש. לנסות להיות סקס והעיר הגדולה עם בגדי קסטרו ודיזינגוף ברקע זה עצוב שזאת שאיפת חייכן. תתלבשו נשי, תהיו שמחות ותחייכו טבעי אנחנו רק רוצים מישהי טובה שהיופי מבפנים בלי פלסטיק מבחוץ ומבפנים. ותהיו יותר יפות, אם אתן יותר יפות כמו שאתן רוצות להיות, אתן יותר בטוחות בעצמכן ואנחנו יותר רוצים להיות אתכן. תרזו, תסתכלו על נשות אירופה ותבינו שאין תירוצים. לא צבא, לא ללדת ילדים, או תואר. תרזו או שתמצאו מישהו שסבבה עם זה. גם כשאתן רזות כמו שהייתן רוצות אתן מרגישות יותר נחשקות. אם אתן בנות 24+ גרות לבד ומאמצות כלב גדול זכר, כושיליראבק אל תתנו לו שם של בחור כמו "מייק", "טוני" כמו הטלפון זה נראה כאילו אתן תוקעות עצמכן עוד יותר בכח לבד אבל עם כלב. תנו לו שם של כלב ותשאירו מקום לבחור בחיים, שגם כמו כלב לפעמים אנחנו אוהבים כשקוראות לנו ומכשכשים לקראתכן בזנב.

 לסיכום שוב חפרתי והצעירים לא קוראים, מצטער אני זקן, מסביבי כולם עם הראש בביצים או ביציות במסכים ורק כאן אני יכול סוף סוף לדבר. לזקנים טיפ כשהילדים בגיל ההתפגרות- תאמצו כלב,  שמישהו אחד לפחות בבית יהיה שמח כשאתם נכנסים.

 בקשר אליי שוב אסכם...אני כבר מלאן שנים מחוץ לבית האם, פוגש אנשים בגילי שמעולם לא גרו מחוץ לבית. עידן ה"נדלן נהיה יקר כאן" פגש אותם והם סגרו עליו הדלת, הם עדיין גרים עם אמא, חוסכים לבית משלהם. עם תואר, עבודה, ורכב לפעמים. אני אומר לכם בהצלחה! אולי הייתי צריך גם. אבל עדיין אנשי הדור הישן מסתכלים עליכם ברחמים שאחרי הצבא נשארתם ילדים וחיילים של ההורים. בית ורכב בישראל מעטים קונים לבד, הרוב פשוט נולדו להורים עשירים. תהיו טובים ויהיה לכם טוב. ציני זה נחשב שנון ואינטל' אבל זה רעל לנשמה. תצאו לפעמים לטבע ותשאירו את הטלפון כבוי.

 אל תתקשרו אל הבן זוג על הבוקר, לא בבוקר! כל הבחורות שרוצות בחורים טובים, תפסיקו להגיד כן למניאקים שמזיינים חרא זורקים אתכן כמו חרא ואחר כך נותנים כיפים לחברים החראות שלהם על הסיבוב שהם רכבו עליכן. ותבינו שהטובים עסוקים, בהגשמה עצמית, עשיה חברתית, פעילות ערכית עם ערך מוסף ושאין לנו זמן לבזבז על בחורות שרוצות בחורים טובים, שיתנו, יבואו, יעשו מה שהם מבטיחים, ישלמו ויביאו פרחים ומתנו אבל לא רוצות לתת או לא יודעות להעיד אותו דבר על עצמן. שהן יודעות לתת הרגשה של בית בדקה, לצעוק עליך להוריד נעליים, לתת לך נעלי בית, מגבת, שיהיה ריח של משהו ברמה יותר מורכבת מטוסט, חביתה, פסטה או מנה חמה מתבשל ברקע. להראות לנו שאתן יודעות לגדל חיים עוד לפני הילדים, יש לכן עציץ בריא, כלב שמח עם שם של כלב (דירבאלק! אם קוראים לו רובין אני שם נעליים, מפליץ בסלון והולך) ושליד המיטה אין מקום להוריד איזה תוספות שיער, עדשות צבע, או חזיית פושאפ. זהו גיליתי לכן את משמעות החיים, אנחנו רוצים אתכן נשיות יותר, שוות יותר, ושהנתינה תהייה הדדית. אתן יכולות

לזרוק את קברי הצדיקים, מגזין לאישה ואת העצות של החברה השרמוטה שיודעת להשיג בנים אבל גם לזרוק אותן בקצב.

 ובקשר אליי, אני עדיין נראה כמו לפני 10 שנים, קצת יותר משקל אבל הוא הלך למקומות הנכונים. אני עוסק עדיין בספורט איכשהוא עם כל ההייטק והאקדמיה. אני אוכל בריא יותר אבל בגללי ולא בגלל סרטון אפרוחים או כי אני אתאיסט אבוד שחושב שטבעונות זה להחזיר בתשובה החדש. אני חילוני, אחד שיודע. אחד שזוכר. אני עדיין חי, רק עכשיו מכיר הרבה יותר אנשים וחברים מתים. מקיץ 2006 ראיתי איך נשבר לכל עם ישראל מכל שכנינו. שלא תעזו לעולם להגיד יותר בחו"ל שאנחנו יותר טובים מהם ולצטט את גולדה שיהיה שלום כשהם יאהבו את ילדיהם יותר מששונאים אותנו. להזכירכם כבר היו יהודים טובים ששרפו תינוקות וילדים רק בגלל שהם ערבים מוסלמים ושיש מוסלמים שהיו בעזה ב2014 על מדי צה"ל. וזה יותר ממה שרובנו עשינו. יש כאן עם שלם שעשה מגלעד שליט סלב ועכשיו אתם מנקים את הטוסיק עם נייר טואלט שיותר חשוב לכם ממה גלעד שליט עושה עכשיו.

 יש כאן דור שלם של בחורים מאלו מעליי שכבר היו בסדיר בלבנון 2 ועד קצת מתחתיי שכבר היו בכמה מלחמות או מבצעים וקיבלו אצבע בתחת מבנות זוג לשעבר, מהמדינה, מהאקדמיה ומכל העולם על זה. דרוזים משוחררים צעירים ממני קונים בתים בשכונה לחיילים משוחררים. כל הילדים רוצים להשתמט, או להיות בשייטת מטכ"ל. לא אכפת לי שלמפגרים שהבהילו ילד קטן ממשפחתי יש הורים והם בעצמם רק ילדים, אם אי פעם אראה אותם (בלי תחפושת הליצן) אני אבעט בהם מספיק חזק לוודא שהם סוף השושלת ולא יהיו בועד הורים.

 סיימתי את הnight ramble, ישראבלוך סיים לגסוס. אפילו הפשרתי את כל המנויים (מצטער, הייתם חלק מאוסף אישי של מוקפאים). לא יהיה לזה המשך, אני כבר הוצאתי ספר, אתם כבר מזמן לא מגיבים כ"כ בישרא או בכלל. גג עושים לייק לתמונה שכתוב בה אוסף מילים של משפט חזק, ובמקס מכורים לווצאפ. מעולם לא הייתם תולעי ספרים. לעוד תובנותיי וממצאיי מחקר הזוגיות והמין השני תחטטו כאן.

 היו שלום ותודה על הטופואים. ליצירת קשר....אנא ערף...

פעם הוא נראה כך:

וכיום הוא עדיין נראה כך.

 אולי קצת ככה:

הבלוג מזמר לו בעוד הוא האחרון שמכבה על עצמו האור בלועזית:

ולאלו שתרגום גוגל כבר הרס להם האנגלית:

שבו הבנים, שב השבוי, הבלוגרים הפסיקו לשוב לבלוג, לכלב יש שם של כלב, מקסימום "מקס".
ארה"ב כיבתה האור גם באפגניסטן וישראבלוך מפסיק לחרחר. טוב למות על החרב מלחיות על הברכיים.

בכל זאת הישג לא פשוט, בשנים שמישהו ומשהו "אשכרה" עבדו כאן, והיה מישהו שבכה מסביב לשעון שמחפשים מתכנת שיעבוד בבוטנים

(כברוב האתרים הישראלים, הבעיה היא שאין כסף להעסיק מתכנת לכל הרעיונות, גם אם יש תנועת גולשים היא לא מביאה תקציב איתה)

היה חוק שעבד די אוטומטית. אם אתה לא תכתוב כלום למשך 3 חודשים הבלוג יסגר. שלי נסגר פעם אחת כשעוד לא היה בלוג האתר לבכות בו

בתגובות, אלא רק איזה פורום תמיכיה של נענע. ירוק ומגעיל. כתבתי שם שהייתי בחו"ל ושחזרו לי בהצלחה כי נכנסתי בזמן ולא שנה לאחר המחיקה.

אז כל השנים האלו והתמדתי יפה. לא סגרו לי. מגיע לי תעודת דוקטורט של האינטרנט...אם לא פרופסורה.

בתגובה לרשומה הקודמת, כותבת הדיון כמצוי בימינו נבהלה מעצמה וסגרה את הבלוך שלה לאחר שעלתה לראשי כנראה. ככה שנשארה רק רשומת תגובה 

ללא הדיון בו שאלה גברים מה הם מחפשים בנשים. יש לציין רק שאת נק' הציון הזאת אני חוגג במערכת יחסים למרות שכתבתי את הרשומה.

וכמובן שבמקביל בסתר אני עדין שחוט מבפנים ומאוהב במישהי שכבר לא עימנו. ולא בשבילנו.

ולנושא עצמו, כי אמרתי שאפליץ רשומה לכבוד יום ההולדת ללידת ישרא בלוך, שכמובן היה מאורע לידה בקול תרועה אדיר כמעט כמו פוק לאחר

שלושה ימים עם הבת זוג. ברגע שהדלת נסגרה כשחזרתי הביתה לאחר שהקפצתי אותה מכאן...משחרר 3 ימים של התאפקות. ככה קולנית היתה לידתו של ישרא בלוך. אני רק אנצל נק' זו לכבוד נק' מעניינת שעליתי עליה באישון לילה זה. האמריקאים, הם אומה שמרנית מאוד בין LA לNY. יש להם צבא והערכה לנשק, והערסים שלהם זה רדנקים נוצרים, שמרנים שאוהבים נשק ולהגן על ארצם על ידי הקרבה עצמית כמו מתאבדים רק שזה הרבה יותר קדוש ונעלה

לרוץ למסור חייך למען מולדת ומכוערים ברחוב שלא ביקשו זאת. אצלם לא כל חיילים. כבר אין מאז שנות השישים גיוס חובה. מי שמתגייס עושה זאת כי צריך לדעתו, כי הוא רוצה מרוב שעמום ורצון לאקשן, או מימון לימודים, או קריירה ומקצוע. כן להתגייס לצבא יכול להיות מקצוע אם לא מדובר בישראל.

בכל מקרה בגלל זה שכאן אנחנו מאוד משועממים מלראות חיילים בכל חור ובכל אספקט של חיינו והכפיה עלינו לחיות בישראל מיליטנטית זה לא מענין

את הציבור הרחב שהמסלול הבנאלי הוא להתגייס כטירון+קשרים לנחות בסיירת מטכ"ל המהוללת ולעבור תפקיד פיקוד וקצונה שונים והופ! לקפוץ לפוליטיקה ולסיים כמנהיג המדינה! ככה זה במדינה מיליטנטית. עכשיו הדבר המגניב הוא שאנו לא אכפת לנו מכך, כי זה כבר טבול בכל חלק בחיינו. הצבא. המעבר הישיר לפוליטיקה. מגיבורים מהוללים להנהגה.

והאמריקאים כל כך מוקדשים להילול המוות והגבורה של אלו שכן בחרו אצלם ללכת לצבא. שהם אולי לא שמים לב שמאז חיסול בן לאדן יש מקום להשוואה! כן כן! לאחרונה יצא סרט טראש אקשן שמכליל הצלבה בין שני הז'נארים הכי תופסים בימינו. שם הסרט: אריות הים נגד זומבים.

היציאה של אריות הים המאוד שושואיסטים מאז חיסול בן לאדן בעוד ועוד ספרים, נאומים, סרטים, ריאליטי, טלוזיה, אושיות אינטרנט...

זה שלנו! רק אצלם. הם הופכים להיות סיירת המטכל של האמריקאים. אצלם כבר היה נשיא כוכב קולנוע וכוכב קולנוע מושל. הם לא יודעים

לעשות הפרדה בין הערצה עיוורת להנהגה מושכלת, הם יבחרו במי שהם מעריצים, מתים שיחתום להם גם לסרט וגם לנשיאות.

ברגע שקולטים שזה קורה אצלם עכשיו, הרבה יותר קל וברור להבין את הטירוף באמריקה עם הטרור הביתי והעולמי שהם לוקחים נורא ללב

ובשבילם הטירוף של לבחור בטראמפ נראה יותר ויותר שפוי. זה כמו המטומטמים שלנו שאומרים ביבי הוא חרא משוגע, אבל הוא כל מה שנשאר

מעידן שפוי של מנהיגים ולא עכברים, כמו שרון, פרס, רבין ברק ושאר אנשים שאולי היו מטומטמים בהנהגה, אבל כיבדנו אותם כמנהיגים, כי אנו עיורים

מסונוורים מהילת המטכליסט והגנרל. והאמריקאים מפחדים וזועמים בו זמנית על עלית הטרור שמוחתם עליו בכל מקום "איסלאם, איסלאם רוצים להרוג את הנוצרים". הם בחרו באובמה כי היה ההפך מבוש והם שנאו את בוש כמו אובמה והאשימו אותו בהכל. ועדין בחרו בבוש פעמיים. ועכשיו באובמה פעמיים והם שונאים אותו ויבחרו בביבי שלהם. טראמפ המשוגע הקיצוני ימני שאין להם לדעת מה יעשה, אך כבר ראינו למה מסוגל כביבי, חיסל כל יריביו.

פותח פה ללא חשבון, אישה עם דם חם. דיקטטור מערבי.דביל מדופלם. אריות הים כבר הפכולהיות מושא הערצתם של האמריקאים, כעת הם הוכתרו כהסיירת מטכ"ל שלהם. אין להם בעיה לבחור אותם כמנהיגים, הם כבר ממלאים כנסים בכל סיפור ונושא בו יבחרו ומותר להם לקחת חלק. הם חצו את הקוים משדה הקרב לאולם הקולנוע וכעת לעולם העסקים וההנהגה. כמו לוחמי מטכל האלמוניים שכל ילד מהקיבוץ מכיר ויודע איפה הם כשהם בצבא ולא בקיבוץ. אל תשכחו איפה קראתם את זה קודם, אל תשכחו כשטראמפ יבחר ולא יחתום כמו פוטין על שום מסמך. יתמתן בדקה. לא יפיל אף פצצה.

הוא יעשה דברים יותר משוגעים, כלפי אלו שבחרו בו. וימשיך לקצץ ולהעמיס מיסים עליהם. הוא לא יבנה אף חומה, שום דולר לא ילך לאף נושא קיצוני בו כולם מתים שהוא יטפל. יקח שנתים שלוש עד שהוא יעשה משהו גדול מספיק כדי שיזכרו לו את זה לטוב או לרע. כמה עוד אריות ים נכיר עד אז?

בקולנוע? בסיפורת? בטלוזיה? האם ישרא בלוך יהיה קיים עדיין כדי לספר על כך? האם יהיה לי בלוך עדיין בו?