http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250אל תשאלו אותי, אני רק כותב כאן.heCopyright 2026 Ok Blogger. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/50/02/07/70250/misc/26574722.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=15009868<div align="right" dir="rtl">ישראבלוך בן עשרים? נזכרתי שבעבר הגיל בצד בבלוך הזה היה לפי היום הולדת של פתיחת הבלוג. רק שעם השניםכשהוא הגיע למספר סיפרות כפול ונכנס לגיל ההתבגרות, לא היה מצב שהייתי עובר את השלב הזה פעמיים והעברתי את הגיל לסנכרון עם הגיל שלי. כמו שיר שתקוע בראש שנים, לפעמים קופץ הפזמון, לפעמים? פעם בחודש פעם ברבעון. אבל שנים. ככה יש גם חלומות. מגיעים מתיישבים רוצים לא עושים, רק חולמים. כשכבר לא זוכר מאיפה הגיעו. אבל גם לחלקם אפשר לשים מספר דו ספרתי ותווית פנטזיה/לא בגלגול הזה. מסתכל על הקטנים, אלו שלא היו לפני כמה שנים. נפגש עם חברים זקנים, מסתכל על הצעירים מזדקנים ההורים הופכים לסבים. ועדיין חולם. שלא הייתי בסתמיות מהלך אחרי יום עבודה לסידורים, רואה בסתמיות לוח מודעות, מודעת אבלים הנורה נדלקת, עושה בירורים ומגלה שירית לעצמך בראש, בפעם היחידה שקראו למילואים ולא באתי כי לא התחשק לי השעמום. בשביל מה? היינו כבר יותר קרובים לשלושים מאשר עשרים. קורא הספדים סיפור חיים, מהפכים. למרות הישגיך? לא משנה בכל מקרה האשמתי את עצמי. ידעתי שכל הסופדים בוכים ומתרצים זאת בסיבה הלא נכונה. ניסיתי אפילו בא</div>Wed, 06 Apr 2022 08:18:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=15009868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=15009868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14987674<div align="right" dir="rtl">אם יש חתיכה אחת שכל הבנים בתיכון מסכימים בצורה אבסולוטית שהיא מספר אחת בDO TO LIST דהיינו מלכת התיכון, ונהייה לה חבר.אחר כך עוד אחד ואז כולם מתפצלים להמשך החיים, והחבר השני שלה מת בצבא, ונדפק לה קצת השכל, והיא על כדורים שהיא רוצה להפסיק וטיפולשהיא יודעת שהיא צריכה ובגלל זה היא לא רוצה, והחיים נמשכים. ויש לה חתונה אבל מבפנים היא על הקצה כמו שתיה מוגזת שנסעה לאירוע בטבע בדרך עפר על נגרר שמחובר לטרקטורון ונהג שיכור. נהיים לה ילדים אבל רק כי צריך, והיא מתגרשת. ועוד פעם אחת מתרגשת ומתגרשת כשהריגוש נגמר. והיא נהיית אובדנית, היא מפנטזת על האקס, יריב, ועל האקס השני אילנה שעזבו אותה כי הם היו טובים מדי בשבילה. והיא מנסה להתאבד. וברגע הזה טליק מגיח מהצללים בהם חיכה כל השנים. והם נהיים ביחד, והוא יכול להיות ראשון בטבלת המובילים כי עכשיו יש לו את המפתחות של השרת. והוא השרת, אבל כולם כבר סיימו את התיכון, ואף אחד כבר לא כותב ואף אחד בחזקת שתיים כבר לא מגיב. אז אתה לא מלך התיכון, והיא כבר לא מלכת התיכון. אתה פשוט ההוא שחיכה מספיק זמן שכולם יקחו חתיכה מהחתיכה, ונהנה מהמעמד בזמנים שכבר אין מע</div>Thu, 28 Mar 2019 02:51:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14987674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14987674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14934370<div align="right" dir="rtl">אנשים הפסיקו לקרוא, להגיב, להיות אנושיים, לדווח על אימואים מסכנים שמחוסר צומי מאבדים להתאבד, שמנות שנהיו אנורקטיות ומאיימות להעלם, בחורות הפסיקו להפגש עם זרים או להגיב לחרמנים למייל, חרמנים מוצלחים שהתאדרו לכתוב רק על מעלליהם הפסיקו לקבל סגידה ובקשות "בתק אותי" למייל, אושיות רשת הפסיקו להווצר כאן, הכל נהיה יותר מדי מהיר, אנשים סגרו את הדלת על כתיבה שמזמינה אחרים אל חייהם, יריב מכר את העסק וכל האחרים היו סתם שזכו לחתום "ההנהלה", נענע ניסתה להפטר ואמרה שזה קשר סבוך ובסוף ערוץ 10 החליט שאין לו זין להיות תפרן יותר, ביבי החליט להפטר מהטלוזיה ואני הפסקתי לצפות בה עוד לפני כולם, נשארתי עם הספרים והמחשב. כמו כולם אחרטט לסיכום שוב על עצמי ולא על כולם... לא השכלתי או ניסיתי מספיק ליצור כאן אינטרקציה מעבר בכל שנותיי. הדבר הלא מוצלח הזה (מונה הכניסות יעיד) הוא הדבר שהתמדתי בו הכי הרבה בחיי לדעתי. הבלוג הראשון כמובן היה הכי מוצלח אבל לאחר שניסיתי את האתר ושכחתי לאחר פרסום 1 את הפרטים הוא נעלם לנצח. כאן את הכשל הזה הייתי צריך לשחזר כשנמחק כשהייתי בחו"ל לדעתי. עשיתי כאן את חמש השניות שלי כסלב כמה פע</div>Sat, 09 Dec 2017 02:12:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14934370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14934370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14834652<div align="right" dir="rtl">בכל זאת הישג לא פשוט, בשנים שמישהו ומשהו "אשכרה" עבדו כאן, והיה מישהו שבכה מסביב לשעון שמחפשים מתכנת שיעבוד בבוטנים (כברוב האתרים הישראלים, הבעיה היא שאין כסף להעסיק מתכנת לכל הרעיונות, גם אם יש תנועת גולשים היא לא מביאה תקציב איתה) היה חוק שעבד די אוטומטית. אם אתה לא תכתוב כלום למשך 3 חודשים הבלוג יסגר. שלי נסגר פעם אחת כשעוד לא היה בלוג האתר לבכות בו בתגובות, אלא רק איזה פורום תמיכיה של נענע. ירוק ומגעיל. כתבתי שם שהייתי בחו"ל ושחזרו לי בהצלחה כי נכנסתי בזמן ולא שנה לאחר המחיקה. אז כל השנים האלו והתמדתי יפה. לא סגרו לי. מגיע לי תעודת דוקטורט של האינטרנט...אם לא פרופסורה. בתגובה לרשומה הקודמת, כותבת הדיון כמצוי בימינו נבהלה מעצמה וסגרה את הבלוך שלה לאחר שעלתה לראשי כנראה. ככה שנשארה רק רשומת תגובה ללא הדיון בו שאלה גברים מה הם מחפשים בנשים. יש לציין רק שאת נק' הציון הזאת אני חוגג במערכת יחסים למרות שכתבתי את הרשומה. וכמובן שבמקביל בסתר אני עדין שחוט מבפנים ומאוהב במישהי שכבר לא עימנו. ולא בשבילנו. ולנושא עצמו, כי אמרתי שאפליץ רשומה לכבוד יום ההולדת ללידת ישרא בלוך, שכמובן</div>Sun, 11 Sep 2016 02:24:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14834652http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14834652http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14822260<div align="right" dir="rtl">והקווים כשבן אדם אמיתי עומד מולכם. או בכותרת הקצרה התשובה שלי לעצמי ולשכנה מ862396בhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862396&amp;blogcode=14821452.ציוד לטיול בדרך החיים:ציוד אישי:.כנה.נאמנה.אמהית/ביתית (נותנת תחושה של בית כשבאים. או שוהים ביחד. דהינו בחורה להפגיש עם ההורים, עם ראש עלהכתפיים, יודעת לבשל, לנקות ולכבס...לעצמה! לא גרה אצל ההורים צמודה אליהם ולארנק שלהם.בלי רשיון נהיגה בגיל 30. לא מישהי שלאייפונים, מותגים ולצאת רק בשביל לצאת כל הזמן ובשביל התמונות והלייקים. נכנסתלבגד ים כי אוהבת מים וכנל לא בשביל הצומי.4.רוחנית.6.אוהבת ילדים, טבע ובעלי חיים.7.אוהבת לטייל.8.לא בזוגיות עם הסמארטפון שלה.9.מסורה, למשפחה, חברים, לבן זוג, לדברים שחשובים לה בחיים (שזה שוב, לא הסמארטפון שלה).10.מישהי טובת לב, שכפותחת את הפה ואתה מתאהב. 11. חיוך-חיוך! אנשים נמשכים לאנשים מאושרים גם אם הם כמוהם וגםאם בדיכי.ציוד יום:נמוכה, רזה וצעירה ממני. ככה הן אוהבות את זה וזה מסתדר יותר טובבברירת מחדל מבחינתן.מראה שאני אוהב (עיניים בהירות, שיער כהה).עדיפות למישהי מישוב קטן, זאת מנטליות אחרת ולפעמים ערכ</div>Mon, 01 Aug 2016 00:21:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14822260http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14822260http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14806851<div align="right" dir="rtl">מה עם כל העשרות ומאות שלעולם לא אדע, אם זה מישהו שהכרתי, שפעם צחקנו ביחד והיינו קרובים עד שגלי החיים לקחו כל אחד לדברים אחרים. אף אחד בימינו הוא לא חבר רע. כולנו עמוסים, לשמור על קשר חברי טוב וקרוב כשרחוקים ועסוקים דווקא די קשה לרוב האנשים עם כל הטכנו' ה"חברתית" המרחיקה הזאת. יש מאות אנשים בארץ מאושפזים כדרך קבע, צמחים בדברים שלא אוזכרו בחדשות, אירועי לב, נסיונות התאבדות, תאונות דרכים משעממות, פצועי פיגועים וקרבות, שמשותקים למיטתם או לגופם ואינם מתקשרים עם הסביבה יותר. פעם הם היו אני ואת. הם היו צעירים ויפים והיו להם הורים וחברים וחיים עסוקים, והיום הם רק נושמים, קקי, צנרת שמחזיקה אותם חיים. ואני לא יודע למה הוא לא מתחבר יותר, ולמה היא לא עונה למייל, ולמה הוא נעלם ממפגשים, והאם בסוף היא באמת התחתנה או נשארה רווקה. ברשת הכי אנטי חברתית יש מאפיין בהגדרות שלכם. ניתן להגדיר מישהו מהחברים שאתם סומכים עליו, וכך הם כתבו שם אנשי החברה שאתם בוחרים בו לנהל את חשבונכם לאחר מותכם. הוא יוכל להכנס לנטר דברים מסוימים ולא תהיה לו גישה לדברים אחרים. וכך תוכלו להשאיר פתק לעולם גם אחרי שלא תהיו בו</div>Fri, 10 Jun 2016 01:12:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14806851http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14806851http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14805033<div align="right" dir="rtl"> אני חושב שעדיף שלא היה קורה ביננו כלום, לא אז ולא הקשר שעכשיו נגמר וזה כבר תכף חצי שנה העכשיו הזה. מסכנה שנפרדה ושברה לעצמה את הלב, כל פיפס כתבה מילה לעולם לא התקשרה, ועוד התפלאה כשבטקסט יותר קל גם לה מנופת צופים להפוך ולהוציא דברים חמוצים. ושנשבר לה הלב, מלדבר. זה בא ביחד, עם לא להגיד סליחה כלל. ולא לקחת אחריות על מעשים של גועל. ועם כמה שלא בא לה... על כל הבנות שעכשיוישבר או יחמץ בקרבן משהו, כי לא לנשים לוקח יותר זמן בימינו להתגבר. מדעית זה לגברים. וכל הנשים האלו שמשום רוצות. כשאני בזוגיות, ואתה יוצא החוצה ומתהלך בתחושת שליחות שיש מישהי שמחכה, הן מריחות את זה ומביטות. ומשום מה גם כשאתה לבד, מדמם ומשאיר אחרי שביליביאוס, והן רוצות. המספרים עולים, הקטל ממשיך. מרגיש כמו תאונה ממשיך להתנהג רגיל, אולי זה השעון הביולוגי, אולי זה האתגר, אולי זאת תחושת חיות אדירה של רגש, שהן חושבות שיוכלו לקפוץ עליה לשים אוכף לשייך ולומר שכל האהבה הזאת משויכת להן עכשיו. אבל עכשיו הן נחמצות. מנסה וטועם ונשאר ומחזר ומנסה אבל בסוף יודע וכולן יודעות. הן לא היא, הן לא חצי אפילו.כמו שביל קלי</div>Fri, 03 Jun 2016 20:06:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14805033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14805033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14800154<div align="right" dir="rtl">לחסום בווצאפ, או לשנות הגדרות של התמונה אומר שאם מחקת מישהו מאנשי הקשר ופתאום או לא רואה את התמונהכי ההגדרות הן לא על פומבי, והוא לא באנשי קשר יותר, אז הוא מבין שנמחק.וכשזה בא כל יומים לכאן ולכאן.ובדיוק שחשבתי שהכל מתיצב ובסדר יחסית לתופת העזאזל של החודשים האחרונים...אז הגבתי. למרות שהייתי צריך לשתוק. והגבת. ואמרת לי שאני מחפש אחרות. בעוד את רק נכנסת כדי "לפרוק געגועים אליך".אבל כשהסרת עצמך מהאתר, אתה יודע שהיא פורקת אותם עם בחורים אחרים. שזאת מילה יפה למנסה להמשיך הלאה.כשהיא מדברת רק על כמה חסר והיא מתגעגעת למין ודברים פיזיים, וכועסת שאתה עם אחרת בקטע הפיזי.אתה מבין שזה מה שחסר לה ממך, זה מה שחסר לה בחיים וזה מה שהקשר שוה.כשמישהי בקלות מכריזה כמוך שתאהב לנצח והיא זאת שנפרדה, היא אומרת הרבה דברים...כשהיא מכריזה שאומרים שיש קו דק בין שנאה לאהבה, אנשים והיא מקשקשת הרבה דברים...אני לא נדלקתי כמו נערים, זה היה קצת הרבה יותר עמוק מזה וממה שקרה אצלה, לכן זה מחזיק ככה עכשיו.להתרסה נגדה. מציק לה שהיא מגעילה שאהבתה תלויה בדבר, ואצלי זה לא משנה כמה היא מגעילה. עדיין אוהב ויציב מנגד.כשהיא אומרת ש</div>Thu, 19 May 2016 01:10:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14800154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14800154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14794466<div align="right" dir="rtl">שני חיילי נחל ג'ובניקים ברכבת מתווכחים באידיאולוגיה בוערת קולנית אבל נשמעים נורא נשיים. בספסל המקביל אלי ברכבת, על האנשים שלא רוצים לבוא לגרעין או כי הם לא רוצים להיות עם האנשים בגרעין. ועם שני זכרים מעצבנות! שכאלו אני מבין בהחלט מדוע. קם לרדת אחרי שלא השנ"צתי בגלל קיטוריהם. נעמד ואומר גרעין-גרעין, גרעין-גרעין... מפנה יד לאחד ועובר אל השני תוך כדי שאני אומר כוסעֳמק וכוסאֵמק. אגודל לחזה: מכינה קדם צבאית. יורד בלי לחכות לתגובה ומאחורי ישקוט הקרון לסיפוק הציבור העייף הרחב. https://youtu.be/PL_Jv95fEOM?t=14m34s</div>Mon, 02 May 2016 17:36:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14794466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14794466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14793919<div align="right" dir="rtl"> Every war is different, every war is the same. A story: a man fires a rifle for many years. and he goes to war and afterwards he comes home and he sees that whatever else he may do with his life, build a house, love a woman, change his son's diaper. he will always remain a soldier. And all the soldiers killing and dying, they will always be me. we are still in the desert. </div>Sun, 01 May 2016 00:13:00 +0200pointshoot101@gmail.com (Ok Blogger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=70250&blogcode=14793919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=70250&blog=14793919